חלקי מילים

אתר הכרויות. לכאורה שמרני. לא כלובי. לא טינדרי. אני שוקלת להרחיב את חיפושיי גם לאלו שהגיעו לכאן מרוסיה וההודעה הראשונה שנוחתת ומחייכת אותי היא זו:

Здравствуйте. Как вы относитесь к сексуальным отншениям между нами? Вы очень привлекательная женщина, я нормальный спокойный мужчина. Мы могли бы иногда встречаться для взаимного наслаждения.

בדומה לקפה בכל בוקר שמחייב עצירה וסוג של בזבוז זמן ואני בכלל לא הכי אוהבת קפה, כך גם כוס תה עם זוטא לבנה קינמון גינגר דבש ולימון, וערב שקט לבדים, בעיני עצירה והשקעה שלי בי. 

שלחתי למישהו תמונה שצילמתי בה פנים מחוייכות.

כתב לי: רואים את הילדה שהיית.

שלחתי לו תמונת ילדות שאני אוהבת.

נעלם.

בתוך שבוע של שפעת קטנה (בשונה ממוות קטן) אני מקבלת הודעה מא' שצץ אחרי עשור שבו בסך הכל ניהלנו חליפת צילומי בוקר בווטסאפ חייכת אותי פעם הוא כותב ואני קמת ממיטתי ומטישואיי ומצלמת לו ומשגרת וזוכה בברכה על מקום בגן עדן - כולה תמונת בוקר טוב של איכרה סלאבית בנעלי בית.

בסופ אני בוחרת בשעת עיסוי גברי ממני לעצמי ומתמסרת לשעה, פונקט על השעון. מדמיינת שידיו גדולות ושעירות וכשפוקחת עיניים רואה כמה הוא צנום ובכל זאת היה נעים לי ומבקשת ומצלמת את ידו הכה עדינה ויודעת שאשוב בדיוק בעוד שנה.

והפעם ללא ציצים.

אולי כי מקדימים את יומההולדת מתחבר עם מקדימים השנה את האזכרה אולי כי מיליארד וטריליון פעמים בהן אני נוסעת דרך המקום שבו לאחרונה עשה לי פרצופ מצחיק לא מוציאות ממני דמעות אולי כי אני בשמינית דכאון אולי כי לא ישנתי בכלל אולי בזכות הגשם הזה הנהדר אולי כי אין ברירה אלא לראות שההורים מזדקנים וכנראה שהכל גם יחד. עצרתי אחרי הים לבכות בבית העלמין לראשונה בחיי שלא באזכרה. 

לא משנה מה אתה חושב על מה שאתה רואה מחר, חובה עליך להחמיא לי. אני כותבת. לו.

מי בתשיעי בכל נובמבר מתנגן לי בראש כשהוא לא מוצא לי וריד נוח ואומר לי שלא בא לו להרים לי ת'רגליים ואז מבקש שאפשיל מכנסיים ואעשה תנוחה של סופרמן עפ ואני מחייכת ובדקותיים ששם מדמיינת את מחר. 

קרה כמעט כמעט כלום ובמהירות אפס ובמזל ואני רחבת לבב ולא אספר בכלל בעבודה שנכנסו בי כדי שלא יתבעו אותה ואני רק מצלמת כדי לזכור ומתיישבת על ספסל להתרווח.