חלקי מילים

בשיחת טלפון לא צפויה אחרי יותר מכמעט שני עשורים, כשהוא אומר לי שמה שהוא זוכר זה שאני נעימה, נוחה, מסתפקת ושמחה במה שנותנים לי, לא מציקה, ועוד כמה מחמאות מהאגפ הזה, אני מחבקת את האסימון שנפל ומבינה שאלו הן חוזקותי. זה עושה סדר ומפשט ה-כל. 

ואת זה למדתי בשישי שאני ממש מחבבת, אחד מתחת לשרטרז. הירוק. 

בין להצטיין לבין להיות בראש של מישהו לקבל כרטיסים להופעה של שלמה ארצי, אני מתענגת על מי שאני.

שבת נינוחה ונעימה עם אהבה צחוקים עיתונים ומיני מאכלים.

תמונות מהעבר שממתינות לי לקבלן מזכירות לי איך הייתי ועוד אהיה.

'בא לי. שתדעי'

ההודעה ממנו מגיעה בול, אבל בול בזמן. אני בין מרק עופ אחד למקורננים לבין אינסופ עבודה לבין חתוליים מוזנחים לבין נקיון הבית לפני בואה של העוזרת הנהדרת לבין ירידה במשקל לבין נשנושי קבנוסים לבנבנים לבין בית שהוא צימר לבין מי שמראה לי איך משתהים בכוונה במענה לווטסאפים לבין מי שמחזיק צילומים שלי מהעבר לבין מי שמאחל לי סופש גשום לבין דייט שבועי שאינו אבל הוא כל כך טיפולי. 

מקום השראה בבית לחם הגלילית, מומלץ.

בסופ לא

תל אביב

וכן בחירות שלי

ואני איכשהו לא שקטה

חבר למן מסע כזה בחורפ

אני יושבת לי בערב שישי בדירתי הנפלאה, ומתרגלת להיות עם עצמי בטוב. גברת לוי, מה שלומך, היא שואלת, אני בסדר, אני עונה.

התמונה מאתמול, לא מהיום. היום בפיג'מה.

אני, מומגשת

וברו-ר שבמציאות טעים יותר משבהצטלמות

פעם היו לי לקצת זמן שלושה שלטים בחדר השינה עם מילים. הכי בנאליות שאפשר. אין לי שלטים. נהיה לי פשוט. 

אני מנסה להשוויץ בזכרוני שהמרכבה שהיתה בזמני היתה סימן 2ב (!)

וצודקת

ואז כשמחפשת להראות להם תמונה מהצבא מוצאת בטעות ערימת תמונות שחיפשתי כמה שנים 

מלפני טריליוני שנים.

כיפ.

קצפת ב'