חלקי מילים

בוקר שישי נהדר ואמבטיה מאוחרת או מוקדמת או לא משנה איך לקרוא לה, העיקר שהיא טובה לי עד מאד.

ובכל מקום שבו אפשר לקנות משהו מהדברים הבסיסיים שאני כה אוהבת, היא קונה לי. וסוחבת. וחושבת. ומכינה לי. ומשמחת אותי. ומשמינה אותי. באהבה.

את באה להליכה

כן

אני והזוג החדש השוקינג הזה

כל מי שנתקל בכאלו שירים עיניו מעלה ויעריץ

ערבחגשני

השרדות

היתה כאן התלבטות גדולה של רבע דקה בין תמונת נעלי ההליכה הצבעוניות החדשות שלי כי עם הישנות החלקתי ואז הבנתי שהן עשו אלפי קילומטרים והגיע זמנן לבין תמונה שצילמתי כדי שיראו את שעון ההליכה ואת הגעגוע שאינו ראוי. 

גידלתי ביצים!

אני!

איכשהו אחרי כמה וכמה פסיכולוגים ויועצים כאלו ואחרים ואחרי קילומטראז'ים של טעויות ושגיאות ושיגיונות, כמו שאני תמיד יודעת - רק כשאני לא יכולה יותר אני פועלת נכון. לעיתים זה מאוחר מדי, לעיתים מפחיד עד מוות, לעיתים אני דוחה ועוד קצת, אבל, היום, אני, גידלתי ביצים ונשארתי בחיים. כרגע. 

שאריות מרומא יכולות לספק אותי. כמעט לגמרי. בוחרת בחירות מרעננת זכרונות יודעת מה אני לא. 

וברומא, כמו רומאית. 

הטרדה היחידה שצצה לי לזמן קצר היתה

המצרי הגיע, המצרי חייב ללכת.

אדם צריך שיהיה לו מה שממלא אותו, היא אומרת, ומתחילה למנות וממשיכה למנות ואני מייחלת לרגע שימלא אותי יותר מכל והוא מלא בקצפ ובריח נפלא ובמשקל כה קל עד שאין לי צורך בצילום בהונות מבצבצות או ציץ שמציץ. נטו. רבע שעה של ציפה ושקט ושלווה.

ההבדל בין לצאת להליכה ארוכה על רכס הכרמל או לאורך הטיילת הוא בעיקר השטיחות של המסלול והבונוס הוא היכולת להרכיב משקפי שמש ולנעוץ מבטים בשלל איברים של החולפים מולי. תענוג.