חלקי מילים

את בראשי תמיד כותב לי איש מהעבר המאד מאד רחוק וזה יחד עם ריח המרק בבית עושה לי נעים על אפ שלא מוחשי.

הוא ביקש תמונה אירוטית

בלתי נסבל בעיני

לא רק

המשקל.

סירבתי.

מחבבת תמונות במעלית של העבודה, זה פחות מוזר מהרבה חיבובים אחרים שלי, כך נדמה לי.

איזה פורנו, הוא שואל ונדמה לי שאני אפילו לא מסמיקה ומפרטת קצת ואז חושבת שבראשי הקטן חלפה התהיה איך קורה שקטע מסוים הדליק כל כך הרבה פעמים ולא ברור למה ומתי מפסיק להפעיל.

מה שדמיינתי ומה שלא העזתי ומי שלא חשק בי והכי חשוב מהכללללל - הלכתי והלכתי.

ממעטת לצלם זה עוד פחוטוב מממעטת לכתוב. ואין סיבה ברורה כי את העין תופסים דברים במהלך כל הימים ולפעמים בלילות הנדודין גם. אז האשה מתחת לגשר התעקשה לתת לי פרחים בלי תמורה. רק חייכי, היא אמרה.

ולפעמים יש חיבוקים שעושים לי נעים בלב ואני מודה לפני שנרדמת על נדיבותו ורוחבו וגובהו של המחבק.

ובבוקר, קצת קלילה יותר ממהרת לקנות ירקות להמשך היום ולא מצליחה רק.

פרימת קשרים במקום וודו

אני מחליטה באופן ממש יוצא דופן לקחת יומנוחה ולהשאר בבית ומסדרת ומנסה לישון ומנסה לבחון את מגבלות הדמיון ולא יודעת לנסח שאלות ומדיטציות מונחות מהמרשתת מוציאות ממני צחוק ווולט לא יודע להציע לי את מה שבא לי לאכול וכשאהובתי מספרת לי על שלכת פתאום נכנס לי ענן! אמיתי! למרפסת.

ובשעה לא סבירה לי אני יוצאת לשאופ אויר ולהתקל במה שזימן לי היקום ומתאמצת לא לברוח.