חלקי מילים

הכי בסיסי הכי לא מביך (אלא אם מישהי תעמוד צמוד אלי ברמזור) הכי ב-דיוק מה שרציתי פיצה בסיסית חמה ומבעבעת שנאכלת בתוך כרכרה חשמלית מלבד העובדה שלא מצליחה לגרש את הטעם המר עונג גדול.

שעה לוקח לי למצוא תמונה שצילמתי לפני שנתיים, והיפנטה אותי אז.

כשאני משגרת אותה ומחכה לתגובה, שאינה מגיעה כלל, אני מזכירה לעצמי 'בסופו של יום זה מה שזה'. 

ומתענגת עליה לבדי.

ולמזלי הכה גדול, הם משכנעים אותי (בקלות) לקום ולצאת מההתבודדות הביתית ולהתיישב בגינתם ולאכול מקציצותיהם ולהקשיב לסיפוריהם, על אפ שאין לי תעודת מחלימה רשמית. 

כשאני מקבלת מלא טלפונים ואין לי כח לדבר, כשלפטרוזיליה יש טעם של כוסברה, למרק טעם מוזר, לעוגיות בקפה ולאננס הקפוא אחרי חצות - טעם מר, וכשהשכנה מתלוננת שהבלונדה לא נראתה לאחרונה, אני מבינה שיצאתי בזול מהקורונה.

פשוט כיביתי את כל התזכורות, שעונים, טלפונים, התראות, העולם יעמוד לכמה ימים ואפ על פי כן נוע תנוע.

הצילום: שלווה, לא שלי.

פחות מגניב, פחות טעים, פחות מוזיקה, אבל עצם ה-יציאה היא היא הדבר הגדול. והדבר הזה שהתפצפץ בפה עד שנהיה מר, גם.

כל גבר

וכל אשה

צריכים כזו שפחה

לפעמים הים שקט ואין גלים
גם אתה, לפעמים
ומחר תזרח השמש מבעד לעננים
ותרגיש יותר טוב, תרגיש חמים

השמרי מבורקסים, אומר הפסיכו בסיום פגישתנו. הם אינם תחליפ ראוי לסופגניות.