חלקי מילים

אני ויומחופש, והוא מציק ומצליח, לא יאומן. 

אני לא עושה חטאים באחת עשרה בבוקר, היא אומרת בשישי.

אני כן. עושה חטאים בשלישי. ובשאר שומרת על עצמי היטב.

לא קנינו עציץ

לא הלכנו לגלידה

לא תפסנו ת'שכן

לא בדקנו מאיפה מתחיל השביל

לא שוטטנו בשוק הפשפשים

לא מצאנו את המכתבים הנכונים

מה כן?

רשימה ארוכה. ומצוינת. 

בצילום: חמש דקות של שקט

לא בצילום: אהבה.

עברתי בסביבה אבל לא נכנסתי, הוא כותב, ואני, אני בדיוק בהתעוררות והוילון מתנפנפ ברוח ויש אור נפלא ואני יכולה לדמיין את כל מה שאני רוצה, ויהיה לי. 

15.10.21

דני רובס

בעין הוד

מישו מצטרפ אלי?

(Déjà-vu)

להזמין שלוש פעמים חצי ליטר סודה

במעיין של הבירה

בא לי טיול עם ציצים בחוץ, אני אומרת לו.

'ניצחתי', הוא עונה, וגם 'מה כבר הגענו עד פה?'

ובפסטיבל הסרטים הזה אזכור איך לא קניתי כלום לא אכלתי כלום לא ראיתי אפ סרט עם א' וכן צחקתי בדנית בסרט לילה נפלא וגם חלמתי באותו לילה על השחקן הכל כך שווה, אבל הכי, הכי אזכור כשבסרט התל אביבי המדכא היו כמה דקות שבהן עשתה לי נעים בגב והתרכזתי באצבעות שלה שטיילו. 

יש משהו נינוח ביממה הזו שלא זכרתי שאפשרי לי בכלל. הקמטים של המתח מיטשטשים. הרבה מיטה. די הרבה מילים. מלא קולות מהואדי השכן (לא, לא אפשרי להקליט את נהמות האריה, פשוט צריך לבוא לכאן). סדרה אפלולית. בית נקי. דממה. אפס ציפיה. כמעט ציפה.

מה מבדיל בין אורח למתארח? מתי הכרזתי על עצמי כמארחת גרועה, ואיך זה שלפעמים נדירות אני אחרת? מרתק ומבאס באותה מידה לא להבחין בדקויות. והדובדבן, שהחליק לי מהידיים שניגבו את אי שביעות רצוני מעצמי, עד כמה מורגש שהוא לא מונח במקומו?