מתרגלת זרימה
מתרגלת זרימה
זו אני, זו שלפני כמה שנים אמרה מילת בטחון על בקשה ללכת קטע רחוב נטולת חזיה, זו אני, שהלכה היום לעבודה עם גוזיה ומעליה סוודר ענק ומעליו צעיפ, אבל, היי, זו אותה אני.
שני לימונים-קלמנטיניים נפלאים, מאתיים גרם נקניק מעושן במיטבו וגב שמסמן לי משהו ואני שמקשיבה לו ויושבת על התחת. משימת היום מרתקת ומפחידה אותי באותה מידה - לדמיין מין רך וחיבוק עם מבטים מעמיקים, וגם להצליח לאונן מהראש, כלומר בלי פורנו. שמחה על כמה דקות של טלפון, אני רחוקה אבל את-את מון-אמור.
מעתיקה, תוך כדי בול-פגיעה:
נסה שלא לסגור את עצמך | רק על מי שאתה | אמר| זה קצת מעליב את כל מי שאתה | עוד יכול להיות | פתח את ברז האפשרויות
ולפעמים מוצאת את עצמי מהרהרת יום שלם ומגלגלת את הטיות השורש ב-ד-ד עד שמחליקות לי בגרון ואני יכולה ללכת לישון. מחר גם יום, הוא כותב לי, Manjana oltra dio.
היום אני הכל
גם שמחה, גם עצובה, גם קלילה וגם מכבידה. ומי שיודע מה בצילום - ש-יקום!
כשהיא שואלת מה הייתי אומרת לו והוא לי אם היה צץ פתאום, אני נאלמת. לא זוכרת קול. לא יודעת מה היה אומר. יודעת שהיה עושה עם הידיים תנועה שמבקשת ממני להשתלב בו ומרגישה כמו אקדח טעון געגועים.
הצלחתי
להיות קורקטית
ולא בזכותי
לא כיפ.
במקום שקט ושלווה הגיעו סערה ופחדים ושלל ארועים שבהם יש לי אפס שליטה.
בסופ היום בא לי לפעור ככה פה גדול ושימלאו לתוכו משו.
שלוש שעות מלאות בשינה עמוקה ונקיה שממנה מתעוררים בקלילות ולא בהפוך. מתרגלת נשימות ושמה אנשים במשבצות הנכונות. השמיים הושיבו אותי מולם עם כוס הקפה המלאה.