חלקי מילים

מלאת חדווה

כזו אני הבוקר. בתנועה. קדימה. חיונית. אופטימית. יעילה. נינוחה. לגזור ולשמור.

מ

תרגלת

מת

רגשת

בדרך למפגש יש כבר נוהג של עצירה אצל הירקן בשכונה החדשה לקניית ירקות לסלט ואני מרשה לעצמי להתפנק בקופסת רימונים מקולפים ולא שואלת למחיר רק מבקשת כפית ומפזזת לאוטו ושם מנסה לנקות אותה ונתקפת גועל מהמחשבה מי אכל איתה ומה ואז חושבת שמילא הכפית אבל האצבעות שקילפו את הרימון, אוח... האצבעות שקילפו. 

אני לא אָ

אני לא

אָ

מתחת לפני האדמה מסתתר מכון כושר ובתוכו חדר עיסויים והראש שלי לא מצליח לחדול מלחשב ולחשוב תוך כדי והגופ נרתע ואני שמחה על המתנה ויוצאת לטייל ברחוב שמזכיר לי את kiffisia וקונה שטויות קטנות וחוזרת לספסל ויודעת שמגע אני לא רוצה מאנשים זרים ואחר כך מרק משובח ממש ועוד כמה נגיסות בבשר שנקנה במיוחד בשבילי על אפ הקושי ובלילה מתפוצצת מצחוק עד כדי דמעות וכאב בטן ודיונים על עיוורי צבעים ושינה רצופה של ארבע שעות וקדימה לעבודה. ותודה. אהובה. 

תזמון זה ענין של טיימינג, הוא אומר וקולע בול.

מועדים-לפרימה, שלא כמוני.

ליד הבית שגרתי בו פעם, כמה מגעיל או נהדר זה היה להגיד לו שעלה לי גרעפס עם טעמו של הפיטנגו היחיד שקטפ לי?

כאן ועכשיו, זכרי את הרגע

פשוטה. חדה וברורה. שקיעה. כמוני.