|
|
|
אין לי מושג אמיתי איך זה קרה, אבל התעוררתי בבוקר אחרי שש שעות שינה רצופות. מרוגשת. אולי זה השקט. אולי השעה. אולי האכילה השתיה הנגיעה אי ההליכה אי החברה, אולי ואולי. משלימה עונה שלמה של פאודה, בוכה, מתקשה לפתור תשבצים קלים, מכרסמת קרח, מכינה ניוקי לתפארת על צלחת עם פס שחור, וחוזרת למיטה עם שעון מכוון לשעה מצחיקה.
כשיוצאים לשוטט מוצאים דברים נפלאים
אחרי תשיעיה אני מדדה בכפכפים אדומים שמציקים לפאב השכונתי לאדממה וכוס קרח וכוס מים ושני צייסרים של בושמילס או דומה ורסטינייל גם וכלב אהוב ושניים מקועקעים שפעם היו ברומן ואהבה ועכשיו בני זוג ושמחים ואני יודעת שאסור לי לחטט ולחפש ולחפור ולנבור ולכן אלך להניח ת'טלפון הרחק הרחק ולישון
בית מסודר בית ריק בית שקט בית לעצמי ורק לי דלת פתוחה כיור דומם מרגיש משונה יוצת לעבודה בדרך פרחים ויומקסים ואוטו נקי גם הוא ועכשיו, מה עושים?
ילדה שהכרתי בת 13 נהייתה היום בת 18 בת של חברה שנולדה רק אתמול נהייתה היום בת ארבע ואני שלא ישנתי קמתי מאוחר ופרועה ונשקלתי והתעצבתי ואז הלכתי לעבודה כמו לחצי יום חופש כי את זה אני יכולה
כאב בטן מעודפי דובדבנים הכי טובים בארץ, אבל אני לא מתלוננת
רק חמישה קילומטרים וגם אותם סוחבת בחלקים בכבדות, אבל אני שמחה
טלויזיה למרות שלא באמת היה נראה שווה, אבל משזיהיתי, התרחב לי הלב
מקולחת מבעוד מועד, בודדה בדיוק במידה, עם שני חתולים, אני במיטה
מתרגשת ממתנה כה גדולה שרכשתי לי
כי רוצה לחגוג גידול תאומים מזה עשרים ואחת שנים, אני, שהכי לא רואה בי אמא ומחנכת, אולי נהגת הסעות ומכינת קפה קר מעולה, מקשיבנית לא מצטיינת, מרגישה שאני חוגגת עצמאות, הגיעו לגיל, לגמרי הגיעו לגיל.
לילה טוב אני אומרת וסופרת לאחור 10, 9, 8 מצחצחת בעיניים עצומות וקורסת למיטה עם מצעים מוחלפים, את נרדמת תוך שניות, היא אומרת וצודקת, כי נעים לי פה, אני חושבת.
סופסופ תפסתי את ה-שיר שחיפשתי ונעלם והנה צץ לו כי כל מה שאני רוצה בסופ יהיה לי, רק צריכה לרצות.
פשוטה, נינוחה, נעימה, ממלאה, טעימה, ומעט שרופה.
