לפני 3 שנים. 8 במאי 2020 בשעה 15:54
לפני מיליון שנים התאריך הזה היה יום לפני החתונה שלי. איכשהו נזכרת בו תמיד במקום ביום עצמו. גרושה בטוב כבר שבע או שמונה, הפסקתי לספור, וכמה שאני שכחנית ולא זוכרת תאריכים, את היום הזה אני מרגישה בגופ.
מישהי כתבה כאן על העונג בלהיות משמעותית בחיי אנשים. הצלחתי להשתבלל ולהיות אפס משמעותית. אולי רק לגורה המתוקה אני כן. אולי גם לבת שלי שאוטוטו תפרוש כנפיים. אולי להורי. אולי בעבודתי. אולי לעוד כמה, בעצם. אבל. הסיכום הכולל בתחושת הנקבוביות בעור, הוא שאני אינני.
