לפני 3 שנים. 30 ביוני 2020 בשעה 5:01
בפרופיל אחר השווצתי וכתבתי שאני לא שגרתית, בסופ שוכנעתי שאני הכי כן רוכב אופניים עוקפ אותי בירידה של פרויד בחיפה, כשאני עצמי נעה בין 90 לקצת יותר בערב הקודם פותחים לי ת'ראש עם חשיבות ההתכוננות וההתבוננות גלוטן לא מקדימה וקוראת ונרדמת ומתעוררת בחמש עם תחושה של עכבר בבית כי החתול בשגעת המשך עם סרטון שקולע ואז מתחילה בעצם בוקר עם שירים בקולי קולות בדרך לעבודה עוצרת ליד האמפי ועוצמת עיניים במשרד, כשאני קולטת שכבר כמה ימים סוחטת חיבוקים מחבר ותיק שמנצל ומחייך, מבשילה בי ההבנה בצורך לחיבוק גדול יותר,
כזה ⬇️
