לפני 4 שנים. 25 ביולי 2020 בשעה 16:50
כשיוצאת ממנה רואה שהאוטו הלא נקי שלי מלא בפרחים נהדרים שנשרו, ואחד אפילו נסע איתי מאצלה עד אצלי. כשמסכמות שבוע אני אוספת דמעות על שלל ארועים קטנים וגדולים והמסקנה שלה היא שאני קשובה יותר ונכונה יותר ופתוחה לתזוזה. גם כשאני חוצה צמתים בדרך ורואה מפגינים אני מתרגשת עד דמעות. צוחקת לעצמי על עצמי, מה נהיה, מה?
מגיעה הביתה שוטפת כלים ביתר תשומת לב, לא ארצה שיעירו לי שוב.
ומחכה.
