לפני 5 שנים. 5 ביוני 2019 בשעה 5:42
אבא שלי (להלן 'אבי') יצא לשבוע של יאכטות עם חברים בגן עדן טורקי, ואימי נותרה על הכורסא בבית צופה בסדרות טורקיות ללא הפסקה.
מסתבר שאיכשהו היא מרגישה חסרת בטחון לישון לבד בבית, ולכן נוצר לוח-הסדרי-שינה-לשבוע הנוכחי. התנדבתי ללילה אחד בלבד ובספונטניות בלי תכנון נולד הלילה השני אמש.
כל הסיפור הזה בעצם מוביל ל:
למה אני מוצאת עצמי הבוקר עם תחתונים בגודל של אמא שלי
ואוי ואבוי מה יהיה אם מישהו כלשהו מתישהו יראה אותי ככה
מגיעה לעבודה (בשלום, אף פרמדיק לא היה צריך לגזור לי את הג'ינס ולהתעלף), ומבינה שאין לי ממה להיות מוטרדת.
אך אחד לא יגיע לי לתחתונים היום.
