אולי בגלל שאין לי אותו כבר כדי להגיד את כל המילים המחשבות והתחושות, אני שופכת אותן על דפים על פתקים על קופסת סיגריות מקליטה לעצמי כדי שלא אשכח שולחת לחברות שולחת לחברים כותבת כאן וגם שם. מוצפת. ומציפה. ולא 'כפת לי. זה טוב לי.
בסופר בשעת הדחק של שישי, זוג אחד מבוגר מבוגר הולך בבועה בקצב שלו. יד ביד. נראה שהוא תומך בה. בשניה יש לי דמעת התרגשות בעין שמאל.
באותו סופר באותה שעת דחק, באותו יום שישי, מכיוון שאני לא ממהרת לאפ אחד ולשום מקום, אני מתבוננת בכל הגברים. זה מתחיל בסנדלים (כפכפים/נעלי ספורט/בלנדסונים/קרוקסים) ועולה למבט כללי על הבגדים ואז לפנים. הגוף כנראה נסרק תוך כדי. אחד עושה לי חשק להתחיל איתו. הופ. דמעה קטנה בעין ימין. צריכה לתרגל אומץ. בינתיים מתקפלת ואוטוטו מקלחת אחרי שמונה קמ חמים ולפחות יהיה לי מישהו ממשי בראש כשאכנס למיטה.
שישי נהדר.