לפני 5 שנים. 8 ביוני 2019 בשעה 15:49
היום אני מתגעגעת לעתיד.
זה לא מקורי שלי, מישהו כאן כתב את זה אבל זה בול. בול מה שאני מרגישה. מעורבב עם מידה של עצבות.
לבושה בלבן כי ככה ביקשו המארחים וחזרו וביקשו. מרגישה מגוחכת קצת. יהיו שם הרבה אנשים, זוגות זוגות ואני בקטגוריית בודדים. ואני יודעת מה הכי הייתי רוצה ובאותה נשימה יודעת שאין. ואז היא מספרת לי על חבר שנהרג ומת ואיננו ועל כמה החיים צריכים להיות כאן ועכשיו ולא לא-לעשות את מה שרוצים וגם לא לעשות את מה שלא. פרופורציות ומותר להיות עצובה, ועוגה כלה לבנה שיש אצלה ואני מתארגנת ויוצאת ומתגעגעת לעתיד.