לפני 4 שנים. 22 ביוני 2019 בשעה 18:27
עומס שכזה בסופש אחד שכולל הרבה שמחה וגם
בילוי משפחתי מורחב מקורי ומעולה וסיבוכים שכרך אחריו.
שעת ערב מאוחרת ואני שרועה על הכורסא ומנסה לנשום עמוקות.
אנחנו משפחות מורכבות. פיצולים וציפיות. טענות ומענות כשהיום בתוך כל אלו עולה לכידות מרגשת ופרצוף שמצחיק והמבורגר טעים טעים ולחמניות שלמדתי לעשות ושום שלמדתי לעסות.
יש לי עורף קשוי ואני מפחדת שמחר יתקופ שוב כאב הראש כשאתאמץ להתרכז רק במה שמתחכך ברגל שלו ולא את כל מה שעוד קורה מסביב.
מחכה לימי ראשון שמחכים לי (ולו?) מעבר לפינת סופי השבוע.
מחכה ממש. עד כדי שכמעט שכנעתי אותי שראשון מתחיל בדקה אחרי חצות :)