לפני 4 שנים. 28 ביוני 2019 בשעה 14:42
אחרי קריסה לכמה שעות שינה אני קמה משופרת קצת. זה שחושב שאני משוררת כי משתמשת היטב במילים מחייך אותי על העוקם כי אני בקלות גם עושה בלגאנים. זה שהצלחתי לקום ולהכין לעצמי קפה קר מוקצפ עם מלא קרח ולבהות בלוציפר ובאותה עת בדיוק לקחת עט ולהצליח לפתור קאקורו (!) משמח אותי ממש ביחד עם השעה הזו שבימי שישי תמיד עושה לי נעים.
הבוקר רציתי לקנות עט ומחברת ולחדול מכאן, אבל כשהתעמקתי זה עבר לי. אולי בנוספ. בטח לא במקום. את המקום שלי אני מבינה היטב.
אה. ויש משהו בתחתוני הכותנה הכתומים בגזרת ה-בוקסר בנים שגורמת לי להרגיש שווה כזו כמו פעם.