הלילה הזה
היו לי כמה מקטעי הרדמות וכל אחד מהם הגיע ממקום אחר, כמו החברה שהסבירה לי את מנגון הגמירות הנשיות, ואיך, מסתבר, שהיא יודעת לגמור לפעמים ממש מבית החזה.
ככה, שינה ראשונה אחרי משפט שהכה בי, פשוט ונכון וקולע. אחרי ההתרגשות הכה גדולה ממנו, דמעות אבל של הקלה והופ - מצאתי את עצמי מחסירה שעה בשעון. זה אומר שישנתי?
השינה השניה היה עם צניחה על הטלפון בתוך כמעט סיומה של שיחה מרתקת. אין על כנות וראשוניות והמחשבה על גברים שנוגעים בעצמם תמיד העיפה אותי, אבל, היה כמעט חצות, ובמקום להפרד בנעימים, ניקרתי ונעלמתי לתוך שינה של שעתיים.
השלישית, באה בעזרת כדור קטן, אחרי שהסתובבתי חמש שעות וכמעט יצאתי להליכה בחמש לפנות.
אז החלטתי לאוורר לעצמי יום חופש, לקחת נשימה הכי עמוקה והכי נקיה והכי להתרומם ולהיות פחות מטוטלת ופחות מטומטמת.
ואז, בעין חצי פקוחה נפלתי על הפוסט המהמם של לורי.