לפני 5 שנים. 8 ביולי 2019 בשעה 17:33
בעשר דקות שנתווספו לי מתיישבת על הכורסא אחרי עוגה (הכנה, לא אכילה) ואחרי שניצלונים (בשתי גרסאות, לא לי) ונהנית מהרוח.
לא יאומן שלהתקלח לא בוער לי.
מציצה קצת בבלוגים, ומוצאת את פָּרָדִיגְמָה וגונבת ממנה (מיד אבקש רשות) רעיון נהדר. נהדר.
בלילות הרי ידועה אני כמתקשה להרדם, והנה הרעיון:
אשמח למספרי סיפורים. זימתיים וגם לא. בקולות נמוכים. בשעות הקטנות של הלילה. בתוך האוזן. מבעד לטלפון. מתחת לסדין. מעל השמיכה. אשמח.