בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלקי מילים

לפני 4 שנים. 14 ביולי 2019 בשעה 18:13

אני עומדת מול המראה אחרי מקלחת ומנסה לראות שוני. השתניתי. במעלה אחת אולי, אבל אני איני-אותה-אני מלפני שבוע, חודש, שנה. 

מפגרת. מול מראה מה מצפה לראות? זה מבפנים. מעמוק יותר. אולי מהבטן. 

במקום להצליח לתפוס את הרגע או המקום המדויק של ההרגשה הזו שאני טיפה אחרת, נותרת תחושת חמקמקות. וגם סימנים בכל מני צבעים. חיצוניים. שהעלו חיוך לפני כמה שעות ועכשיו מה? 

זוללת כרובית נזכרת שהייתי כרוכית והולכת למיטה עם הטלפון. מחכה. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י