לפני 4 שנים. 18 ביולי 2019 בשעה 20:59
יושבים בגינה על סף הבריכה שותים מעשנים ומפטפטים. אני קולטת מאוחר מדי כמה לא אפשרי להסביר על העולם הזה של כאן לאנשים שלא.
יש להזהר עם דוגמאות.
מרגיש כמו טעות.
במקביל מבינה את הצורך בחברויות מתוך כאן.
אנשים מחפשים חברויות.
זרים לא יבינו.
משפט כמו 'אולי איירט אותך בדרכי חזרה' שמצליח לרגש אותי חצי יום, נשמע זוועתי למישהי קרובה.
אני מתקשה לדמיין מה היתה חושבת אילו ידעה את תכניות המחר שלי (כולי כוס רטוב ולח ונמרח על רגל) ואת הסיפור עם כדור הברזל או תחתוני המתכת או הבגאז' של האוטו או הצבעים המשתנים של השד הימני שלי או דייטים ראשונים מלאי מציצות וחסרי גבולות וגם את כל הפחדים והערבוביות והעבר והעתיד לבוא.