לפני 5 שנים. 9 באוגוסט 2019 בשעה 8:11
מבינה הבוקר עד כמה לא פשוט לא רק לי.
איך זה ליטרלי לעצור שור בדישו. לתקוע מקלות בגלגלים.
עיניים בהירות נאדמות ומזדגגות.
במקלחת, כשאני רואה את סימני האתמול וזו שחולפת שניה שואלת מה קרה לי לציצים, אני צוחקת במקום לבכות.
ופגישת אבטיח היא לא פגישת קפה ההבדל הרי ברור. לכולם. זה כי אני ברורה. כי אני לא מקלילה. לא מרפרפת. (לא מוצצת).
לבושה בשמלת פליסה כחולה יוצאת אל העיר הגדולה.
