צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלקי מילים

לפני 4 שנים. 3 באוקטובר 2019 בשעה 5:11

הבוקר, שוב, התעצבתי על גילוי כה בוטה של דברים שממוסדים בי ומבאסים אותי. אני אמורה רוצה יכולה לשנות? כמה ולמה ואיך התרגלתי ונהייתי מי שאני? חוסר אמפטיה סאקס. כל הבילויים והגופים והזמנים החביבים לא מחפים על אוספ ההתנהגויות הלקויות שלי. אולי אצליח כמו השלת קילוגרמים עודפים להשיל לקויות? איך? מתי כבר? מי יבוא לעזור לי? איך לא אתנגד? ובינתיים, הייתי רוצה שתסתום לי את הראש הבוקר. עם סטירות קטנות שמבלבלות את הפרצוף ואולי עושות סדר בבלגאן שבפנים. שפשוט תצוץ. 

מלח הארץ​(אחר) - אבל אני תמיד נשאר אנע תמיד נשאר אני . .
ואת ?
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י