לפני 4 שנים. 17 באוקטובר 2019 בשעה 4:27
פעם אחת בחודש, שיר מופלא של שלמה. נזקרתי באמצע הלילה כמה פעם אחת בחודש משמחת אותו וגם חשובה לו וכך נרדמתי עם הראש תקוע במקום כה נעים וכה חמים וכה בול מתאים. ואיזה מזל שטיאטאתי קצת הבוקר לפני העבודה, כי ככה זכרתי לא להשאיר חזיה תלויה. משתדלת. חושבת. מה הסיכויים? עושה רוורס על כל הארועים הטובים והפחות טובים ועד הרעים מגיעה והמאזן לא מתאזן לי. ולא לו.
מישהי נהדרת שלחה לי קישור לסדנת צילום בסמארטפון. נשמע מקסים. גם שחשבה עלי וגם הדבר עצמו. בלילה כשלא נרדמתי הצצתי בצילומי המדריך. הכל עם שברי שמש ואור נגוהות. הכל בצבעים יותר צבעוניים מהמציאות. אני לוקחת ענבים ויוצת רגע למרפסת רעועה קצת ותופסת מבט נטול קישוטים.
