לפני 4 שנים. 30 בנובמבר 2019 בשעה 10:16
יצאתי מלאת מרץ וחזרתי מלאת מרץ
ובאמצע
מזל שהוא מחליט, ומנמק ומסביר, ותראי איזה יופי עלית את העליה כמעט בלי להאט, ומזל שכלב עולה מלמעלה וככה ממזל למזל מתגלגלים, והוא לא יודע עד כמה צודק בכלל (הוא כן), עד שנופלים על בית עם אוספים ואני יוצאת עם כאב בלב על תחושה של בית שאני לא מכירה ואינה מתורגמת לקירות ואפילו לא לאוספים ופינות חמד כה רבות. זו, נדמה לי, התחושה של העדר זוגיות אמיתית, שאני מצטיינת בה.
איכשהו מתרוממת וממשיכה הליכה נמרצת, ומבסוטית ממרק כתום ומתבשיל העדשים ומסחלב שנחת אצלי ויש לי אחריות לחייו ואירוח הורים ופסטה בחמש ובשש דייט של מוצש והלוז מלא ממולא וצפופ, ואני אהיה בסדר.
