לפני 4 שנים. 3 במרץ 2020 בשעה 20:31
חזרתי מהליכה משחררת עם חברה של פעמיים-שלוש-בשנה, ואהבה גדולה.
צועדות במרץ ומעדכנות סטטוסנו. התחבטויות והתלבטויות ונסיונות לדייק ולא לשקר. בעיקר לא לעצמנו. אני יכולה לעזור לה במשהו חשוב ונרתמת בשמחה, היא עושה לי סדר באמירה פשוטה. אוכלות סלט עגבניות ומדברות על אי אכילה של שש-עשרה שעות, נפרדות בנשיקה על הפה ובלב מורחב.
בשביל הכניסה אני פוגשת קיפוד-בת בתוך רעשים בשיחים, בבית מלהגת את כל מה ששתקתי מהבוקר, וקצת יותר אפילו. מקנחת בשאריות פלפלים ומקווה לליל מנוחה.
(בהתלבטות בין תמונה לא בפוקוס של קיפוד לבין אני אוכלת לבדי ובדממה ושוב לא בפוקוס, זכו הפלפלים)
