לפני 4 שנים. 13 במרץ 2020 בשעה 14:09
יש לו מקום בשבילי לסופ העולם, אמר כשאתמול היה נדמה עם סופת החול והאסטרואיד במסלול המדויק וההתדבקויות, שאולי פשוט נתפוגג בקרוב. מהרהרת לילה שלם במקום הזה, וקמה נרגנת.
למזלי, שנת צהרים סוגרת לי פערים של מלא חוסרים. כן כפיות, לא כפיות, אני מתגוששת עם שלל הכריות שעל מיטתי. חלומות על כיפות מעופפות, על פסטיבלים עם המוני נשים, על ארוחות ואירוחים ומקלחות חדשות וקילוחים ישנים.
התעוררתי לשולחן ערוך, כמעט מול הנופ, אנשים טובים שבחרו לבוא ולחבק, כי כאן הכי טוב. מסע בדמיון. כמו אז. לא מצטער שלא הערת אות-יייי.