סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מי אני

כל מה שלא ידעתם
לפני 4 שנים. 4 בדצמבר 2019 בשעה 17:19

זה לא היה וודאי אם ניפגש 

ואין מצב שהייתי מוותרת

קצת בעיות לוגיסטיקה לא ישברו אותי

הייתי נחושה לראות אותך

אתה אומר תמיד בעזרת השם

אבל זה היה בעזרתנו

נותנים מעצמינו

יוצאים

נהנים כמו ילדים

עפים

תחושת הריחוף לא עוזבת אותי

אני גם לא רוצה שהיא תעזוב

כל כך הרבה זמן חיכיתי לה 

בואי

את מוזמנת

את שייכת

 

 

לפני 4 שנים. 20 באוקטובר 2019 בשעה 23:35
לפני 4 שנים. 20 באוקטובר 2019 בשעה 16:21

זכור לי במיוחד מקרה נוראי של התקף חרדה 

הילדה נרדמה באוטו וכמו תמיד, לאחר שהחנתי את הרכב בחניה הוצאתי אותה והעלתי אותו ישנה .

היא כבר היתה בת 6 יחסית גדולה וכבדה .

בעלי היה בבית ותוך כדי שאני עולה במדרגות לקומה השניה אני שומעת מוזיקה חזקה בוקעת מתוך אחת הדירות .

אני מתפללת בלב שזה לא מהדירה שלנו , אך ככל שאני מתקרבת ועולה אני מגלה שכן ..זה מהדירה שלנו .

הילדה עלי .כבדה .ישנה והמפתחות בתיק, 

אני דופקת עם הרגל בדלת בנסיון אבוד שישמע אותי ויפתח לי את הדלת

כבר נהיה לי ממש כבד

אז ממשיכה לבעוט בדלת כשהילדה עדיין עלי והמוזיקה מתוך הדירה בקולי קולות 

ככה במשך 5 דקות

עד שכמעט הוצאתי את הדלת מהמקום עם בעיטה שלא היתה מביישת סוס מרוצים על ספידים.

כשבעלי הועיל בטובו סוף סוף לפתוח את הדלת הייתי כבר בלי נשימה .

הוא לא חשב לרגע לעזור לי עם הילדה ואני בשארית כוחותי הצלחתי להרים אותה למיטה (מיטת גלריה) 

ואז צנחתי לרצפה

מנסה להחזיר לעצמי את הנשימה

ולא מצליחה !!!

חשבתי שבאותו הרגע זה הסוף.

מנסה לקחת נשימה ולא מצליחה 

האויר לא נכנס

חנוקה לחלוטין 

מסתכלת עליו במבט חסר עונים עם דמעות בעיינים ולא מצליחה למלא את הריאות . הוא מסתכל עלי בחזרה , אומר לי :"מה יש לך, מה הבעיה שלך"

מצליחה לקום על הרגלים ורצה לשרותים ספק מקיאה ספק מנסה לקבל את מעט החמצן שיחזיר אותי לחיים , הדופק היה על 200 

מרוחה על רצפת השירותים

מנסה לנשום במנות קטנות

משלימה עם גורלי

לפני 4 שנים. 2 באוקטובר 2019 בשעה 16:34

 

בתוך כל הבלאגן אתה השקט שלי

השעות שלנו ביחד זולגות לי כמו תלולית חול מבין האצבעות.

תחושות ההנאה כמו כשהיינו קטנים

נמצאים ,נוכחים

בהווה

מרגישים ,מוכירים

כבר 4 חודשים

 

 

לפני 4 שנים. 10 בספטמבר 2019 בשעה 18:52

בא לי לחזור להיות ילדה

להיות ראש קטן

שמשהו יחזיר לי את התמימות שנגנבה ממני

בא לי לסמוך ב 100%

לא רוצה את תופעות הלוואי של המחזור

בלי הורמונים משתוללים

לא לבכות מכל שטות

לצחוק , לבכות, לצחוק , לבכות

לא רוצה לנתח את המחשבות

ומה המשמעות של המסע הזה

ומה צופן העתיד

רק לקצת 

אני רוצה

להיות ילדה

ולא לדעת מה אני רוצה .

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 29 באוגוסט 2019 בשעה 16:44

כל כך הייתי צריכה לראות אותך היום

הייתי שבר כלי

ככה אני אחרי חופשות,

צריכה איפוס...

ריסטארט למציאות.

קניתי מלא סטים של הלבשה תחתונה בשבילך

וכל כך רציתי להראות לך. 

לבשתי את הסט הכי זנותי עם הבריות ונעלי העקב השחורות, פלאג לבקשתך ,קולר לצווארי והמתנתי לך ליד הדלת כניסה שהיתה פתוחה מעט.

כל כך התגעגעתי !!! החיוך שהיה לך כשראיתי אותי, המיס אותי לאדים

זה חקוק לי בזיכרון עכשיו לעולמים.

 

הלחישות שלך באוזן עושות לי צמרמורת

המגע שלך מרטיט אותי

השיחות שלנו ממלאות ועמוקות

והשטויות שלנו מתוקות

 

שאני מרגישה מלאה בך הכאב לא כאב

הוא מרגיש כמו ליטוף ונשיקה

אלוהים כמה אהבת אותי היום 

אלוהים כמה שאני מלאה 

תודה דאדי שאני שלך

תודה שידעת בדיוק מה אני צריכה 

 

 

 

לפני 4 שנים. 28 באוגוסט 2019 בשעה 23:50

נודרת אני נדר !!!!!

לעולם לא אטוס במחלקת תיירים יותר 

לעולם !!!!!!

כל דבר שרקוב על כדור הארץ תמצאו שם.

לא בא לי

מווווות

לפני 4 שנים. 25 באוגוסט 2019 בשעה 21:54

לילה

בארץ רחוקה

חושבת עליך

מי אני

בשבילך

 

לפני 4 שנים. 8 באוגוסט 2019 בשעה 19:52

 

זה היה המפגש האחרון

לפני שאתה יוצא לחופשה 

אתה עובד כל כך קשה

נותן מעצמך כך כך הרבה

מגיע לך

ועם זאת גם בחופש אתה הולך לעבוד

עבודה אחרת

עבודה שמתגמלת את הלב

שבוע של השקעה במשפחה , בקהילה.

לפני החופשה ,לא פסחת עלי

נתת, הענקת ,סימנת 

ווידאת שתישאר אצלי קרוב

גם כשאתה כל כך רחוק.

עוד לילה קסום איתך עבר

כבר מתגעגעת דאדי

 

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 6 באוגוסט 2019 בשעה 20:03

 

אתה פותח אותי


אני מגלה דברים שלא הכרתי
בעצמי
על עצמי
על אחרים


מוציא אותי מאזור הנוחות
אני מקשיבה
לומדת


כמה סבלנות כמה השקעה

תודה דאדי