חושב למרחקים ארוכים

**********

למה אתה תמיד כלכך עדין איתי? 

היא שאלה. 

כי מעולם לא הראתי לך משהו אחר;

עניתי לה. 

 

כל מה שאני צריך, אמרתי לה.

כדי להראות את הצד האחר, 

הצד מלא התשוקה והיצריות החייתית. 

כל מה שאני צריך כדי לתת לך את כל מה שאת רוצה. 

אלו 3 מילים. 

אני רוצה אותך. 

 

והרי אני, אני תמיד רציתי אותה. 

אני רוצה לדחוף את אצבעותי בתוך שערה ולתפוס, 

להביא אותה אלי קרוב קרוב ולמשוך, 

לעטוף את צווארה בידי השניה וללחוץ, 

להסתכל לה בעיניים, המבט המנצנץ, היודע. 

 

ולנשק אותה. 

אבל בנשיקה הזו לא תהיה שום עדינות. לא, לא.

נשיקה כזו שמתעלת את כל מה שנאגר בפנים ואוחסן בצד במהלך השנים 

כזו שבמהלכה שוכחים שקיימים ובסופה רועדות הברכיים. 

אני רוצה להרגיש את התשוקה זורמת בין גופינו, 

אני רוצה להרגיש את גופה מתלהט, רוצה, מבקש,

רוצה אותי. 

מבקש אותי. 

 

אני רוצה לתת לה הכל, 

כל מה שהיא רוצה. 

כל מה שהיא צריכה. 

ומעבר. 

 

כי אני רוצה אותה. 

 

**********

 

התהי שלי? 

 

*******

כמעט שעבר לו סיבוב סביב השמש. 

 

ומזרעי הכאב שהושקו בדמעות, 

צמחו להם כעת ניצני התקדמות.

 

והניצנים מאיימים שוב לצמוח לשתילי חרדה ודיכאון,

גבוהים ועבוטים, אשר חונקים כל טיפת היגיון.

 

אך עם טיפת אור, הכוונה ודאגה נכונה,

גם אם זה יקח חודש, חודשיים או שנה,

הניצנים הקטנים יכולים לגדול, לפרחי אהבה.

 

וגם אותי,

יום אחד,

עוד יאהבו. 

 

**********

**********

אני רוצה לנשק אותך. 

במלוא מובן המילה.

 

לא סתם עוד נשיקה קטנה,

אני רוצה לנשק אותך.

 

אני רוצה לאחוז בצווארך ולתפוס בשיערך, 

להצמיד אותך אלי קרוב קרוב.

 

אני רוצה לטעום את תשוקתך, 

להרגיש את נשמתך נעתקת. 

 

אני רוצה להרגיש את דופק ליבך מאיץ, 

כשבמשיכה אחת קלה אני חושף את צווארך, 

ובתנועה מהירה פי יורד אליו. 

 

אני רוצה לשמוע את גניחותיך משתחררות ללא רסן. 

להרגיש את ידייך חופרות בגבי, מצמידות אותי לגופך, 

מחפשות דרך להתקרב אפילו יותר, אם זה רק היה אפשרי.

 

אני רוצה לנשק אותך. 

ולעולם לא להפסיק. 

 

**********

 

**********

 

מגע.

מאז שאני זוכר את עצמי, היתה בי כמיהה למגע. 

מאז שאני זוכר את עצמי, לא היה לי כמעט מגע.

מאז שאני זוכר את עצמי האמנתי מעומק ליבי שהמגע שלי לא רצוי. 

מאז שאני זוכר את עצמי לא רצו לגעת בי. 

עד היום קשה לי להאמין. 

אני זקוק לאישור מובהק שהמגע שלי רצוי. 

וגם אחריו, אני מפחד שהמגע שלי יפגע. 

בגלל זה, כשאני מקבל את האישור, 

אני נוגע.

מחבק.

מלטף.

מנשק.

כמה שאני יכול, כמה שיותר,

כי אני יודע שתיכף זה יעלם. 

אני עוצם עיניים ומרגיש.

מרגיש את החום שלה, את הדופק, את הנשימה.

אני מרגיש את החום עוטף אותה. 

אני מרגיש את ההשפעה של המגע שלי, 

כמה הוא נעים ומרגיע.  

איך כל הכאב והדאגות שלה עוזבים את הגוף שלה. 

ואני מרגיש...

טוב.

לשם שינוי. 

חבל שזה תמיד נגמר, ועובר. 

אבל עד לפעם הבאה,

תודה. על הכל. 

פשוט תודה. 

 

**********

 

 

הטמפרטורה יורדת,

הגשם מתחיל לדפוק על החלון,

באופק סופת ברקים מאירה את השמיים בסגול. 

החדר קפוא, ואת מחכה לי במיטה,

עם הפוך ואלף הכריות. 

את מזיזה את השמיכה, חושפת מחסור סקסי בבגדים, 

"בוא אהובי" 

במהירות אני נפתר מהבגדים ,

וצולל למצעים הרכים.

לחום גופך הממכר,

שעוטף אותי בעוד ידיי עוטפות אותך,

מצמידות אותך קרוב. 

כל הכאבים נעלמים. 

כל הקולות נאלמים. 

"אני אוהב אותך, קטנה שלי" 

 

 

 

אני נכנס דרך הדלת.

כבר תקופה שהנפש שלי פצועה, זקוקה לטעינה. 

היא יוצאת מהחדר,

השורט הנוח הזה שלך, הגרביים הוורודות החמודות וחולצת טי שלי.   

החיוך על פניך מאיר את החדר, כמה חיכיתי. 

בכמה צעדים גדולים אני גומע את המרחק הקצר שמפריד בנינו

ללא מילים יד אחת עולה לצווארך ומשם לבסיס שערך

בעוד השנייה מוצאת בקלות את מקומה בתחתית גבך 

בתנועה חזקה אחת גופך נצמד לשלי ושפתינו נפגשות.

אני מרגיש את דופק ליבך מאיץ, הדם זורם במהירות לכל גופך.

אני עוצר להסתכל בעיניך, כעת נוצצות ופקוחות לרווחה. 

"אני צריך אותך. קטנה שלי." 

אני מרים אותך מהאגן, רגליך נעטפות סביבי, ידי תומכות בגבך בדרך למיטה.

במיטה אני מניח אותך בעדינות. 

"תתפשטי, שכבי על הבטן." אני מורה ואת מבצעת. מגירה נפתחת.

שולף חבלים, כיסוי עיניים.

"ילדה טובה. תחת למעלה" אני מורה ומחייך למראה שלך מצייתת. 

זוג כריות נמשכות ונדחפות מתחת לאגנך. "אם לא נוח לך, צהוב, כרגיל." אני מזכיר את המובן מאיליו. 

יד רכה עוטפת את כיסוי העיניים סביב ראשך ממשיכה ואוחזת בידך, מושכת אותה אל אחורי גבך. 

יד שנייה נמשכת ומוצמדת לראשונה. חבל נפתח, מלטף את גופך, ומתחיל להכרך סביב זרועותיך. 

כריכה אחר כריכה אני מרגיש את גופך נרפה, מתמסר לתנועות המדויקות של ידי. 

הידוק קל וסיימתי. 

יד מלטפת את דרכה מטה אל ישבנך. כלכך עגול ומושלם.

רגליך נפתחות כאילו מעצמן, חושפות ניצנוץ של רטיבות. 

היד מלטפת את דרכה מטה, מרפרפת קלות, בקושי נוגעת, אוספת את טיפות הרטיבות שלך. 

אני מסתכל על האצבע הרטובה ומחייך, לוקח אותה אל פניך. 

"תטעמי כמה את אוהבת אותי קטנה שלי, תראי איזה ילדה טובה את" אני אומר ונותן לך לינוק את מיציך ממני. 

אני צופה בך מתענגת מוצצת ומלקקת.

עם חיוך ענק על פני, ואני חוזר לעבודה. 

חבל נוסף מורם, אני תופס את רגלך ומקפל אותה אל הירך.

ליפוף, הידוק. קשירה.  

ליפוף, הידוק, קשירה.

החבל נכרך על רגלך.

לוקח ממך את שארית השליטה שנותרה לך על גופך. 

ואני, שוקע בפעולה.

רואה את הקשירה תופסת צורה.

מרגיש איך מכאובי היום נמשכים מגופי אל החבל. 

נתקעים בקשרים ועוזבים, 

לאט לאט מתרפאים. 

עובר לרגל השנייה, עושה את אותה פעולה, לוקח שליטה מלאה על גופה. 

אני לוקח רגע לעצור ולהסתכל.

את שלי. כולך. 

אני מתקרב ומתחיל ללטף את גופך, ידי חוקרות כל פיסה שלך, כאילו זו שוב הפעם הראשונה.  

כמה שאת יפה. 

אני מתחיל לנשק את גופך, כאשר ידי מגיעה אל ישבנך,

היא מלטפת.

אך פתאום בהרף עין מנתקת מגע,

ואז חוזרת בעוצמה. 

גניחה נפלטת מפיך, עורך הלבן נצבע גוון ורוד עדין.

אני מלטף את אזור המכה, מרגיע קלות את הצריבה. 

ידי עוברת ללחי השנייה, וחוזרת על הפעולה. 

ליטוף, ניתוק, ונחיתה בעוצמה. 

גניחה חזקה יותר נפלטת מפיך.

גופך מתפתל במקום אך אני מחזיק אותך בחוזקה.

הרטיבות שבין רגליך מתחילה להתעצם. אני מרגיש את החום קורן מאיברך.

ושוב, ליטוף, ניתוק, נחיתה בעוצמה.

הצבע מתחיל להתכהות.

שוב

שוב

שוב,

עד שישבנך מקבל את הגוון החזק שאני כלכך אוהב.

כמה שהוא יפה לך. 

ידי מחליקה מטה אל בין רגליך, נוגעת קלות, מרגישה את הרטיבות,

אצבעי מגששת ומוצאת את נקודתך ובתנועה מדויקת כמי שעשתה זו מאות פעמים, היא מתחילה לנוע. 

שולחת זרמים במעלה עמוד השדרה שלך.

אני מרגיש את העונג נע בגופך, פועם מבין רגלייך ומתפשט לכל הגוף בגלים

אני מרגיש אותו נבנה, גדל, נשימתך מתחזקת ואנחות מאיצות, 

יד מופיעה סביב צווארך, אוחזת את נשימתך, מגבירה את כל התחושות 

אני מרגיש את שרירך רועדים מעידים על השיא שעומד לבוא 

ואת גומרת.

אני תופס ועוטף את גופך, מרגיש את העונג שלך בגופי.

אני מתרומם ומתמקם מאחוריך. אני מושך אותך לכיווני מהמותנים, 

איברי עומד ומוכן, מתחכך בין רגלייך. בתנועה ארוכה ואיטית אני מחדיר אותו אלייך 

מרגיש אותך עוטפת אותי בחום שלך, ברטיבות שלך, 

אני מתחיל לנוע, מקשיב לגניחותיך. ונאבד ברכותך. 

יד מושטת מתחתייך, מרימה אותך מהמזרון,

מקרבת את ראשך אלי, נותנת לפי גישה לצווארך ולידי גישה לשדייך. 

אני מגביר את הקצב, תנועות מהירות יותר וחזקות יותר, 

אני מצמיד את גופי אליך ומרגיש את הגל מגיע מבין רגליי 

העונג שלי מתערבב עם העונג שלך ומנתקים אותי מהמציאות 

כרגע רק שנינו קיימים בעולם. 

כל גופי נדרך כאשר אני גומר בעוצמה בתוכך, גלים של עונג טהור עוברים הלוך ושוב בגופי. 

אני ממשיך להחזיק בך בזמן שגופי נרגע. 

אחרי כמה רגעים אני נשכב לידך. 

אני מתחיל להתיר את החבלים, תחילה את הידיים, לאט לאט החבל יורד ומשחרר אותך. 

רגל ימין, ורגל שמאל, החבלים מחליקים מגופך ונזרקים הצידה. כיסוי העיניים יורד ומצטרף אליהם. 

אני מושך אותך קרוב ומצמיד אותך אלי, מעביר את ידי על הסימנים שהשאירו החבלים על גופך. 

עוד מעט הם יעברו, ונחזור לעולם האמיתי 

לעולם של קושי דכאונות ולחץ מטריף 

אבל עד אז, את עטופה בין ידי 

ואני נטענתי מחדש. 

 

 

.

 

 

אולי יום אחד זה עוד יתגשם? מי יודע... 

ערב טוב ותודה שקראתם <3 

**********

 

נמאס לי לחשוב. 

נמאס לי לדבר. 

הרי כל מה שאני עושה הוא לנסות ולתרגם את מה שאני מרגיש למילים,

מילים שלא משנה כמה אנסה לא יצליחו להעביר את המסר.

ומילים, מילים הן חסרות משמעות. אוסף הברות שהחלטנו שאומר משהו.

נמאס לי ממילים. 

אני רוצה להסתכל לך בעיניים ולדעת,

אני רוצה לגעת בך ולהרגיש,

אני רוצה לראות אותך, להריח אותך, לטעום אותך. 

אני רוצה לחוות אותך עם כל חוש אפשרי. 

אני רוצה להרגיש את האנרגיה שלך זורמת דרך כל גופך ועוברת אליי,

ממלאת את נשמתי, מציפה את מוחי במהירות האור. 

ואין צורך לתרגם, אין צורך לפרש, אפשר פשוט לתת לזה לקרות. 

אפשר פשוט לחיות, מחוברים.

גם אם לזמן קצר, 

ופשוט לדעת.

פשוט לדעת כמה זה זה עושה לנו טוב.

פשוט להרגיש את העונג מציף.  

טעמים מתערבבים, קולות משתחררים, שרירים רוטטים. 

הכל נעלם העולם קופא ורק אנחנו בשלנו.

בלי דאגות, בלי חששות.

בלי כלום ועדיין עם הכל. 

פשוט, חיים.

בלי מילים.

  

**********

 

 

**********

**********

אין לי חשק לגמור. 

כבר תקופה. 

דיכאון שהפחית את החשק

נוגדי דיכאון שהשמידו אותו לחלוטין 

החלפה שלהן שריתקה אותי למיטה. 

לא חסרות סיבות. 

אבל, בצורה שבעיניי קצת מוזרה, 

החשק ההפוך לא נעלם. 

הוא רק התעצם. 

אני מוצא את עצמי מפנטז,

פנטזיות ספק מיניות ספק רגשיות. 

פנטזיות על אורגזמות משוגעות

גלים של גניחות ואנחות. 

חום שעולה. 

דופק מאיץ. 

נשימה כבדה. 

רטיבות גועשת. 

טעמה שמתפוצץ לי בפה, 

שריריה שרוטטים מתחת ללשוני, 

עורה משנה צבעים בתגובה למכות מדויקות. 

לראותה נדרכת, קופצת, נעה ומתפתלת. 

מוחה מתרוקן מהכל ומתמלא עונג צרוף.

האושר שמציף אותי, חיוך שלא יורד מהפנים. 

אני לא חושב שיש רגע בחיים שבו אני מרגיש טוב יותר. 

 

"אני שמח שנהנית קטנה שלי, אני מקווה שאת מוכנה לעוד."

**********

 

 

**********

אדם חולמני 

חי בדמיון 

המציאות, המלצה בלבד. 

בכל רגע פנוי, שוקע לעצמי 

לתוך עולמות שלמים 

פעם הם כללו המון מדע בדיוני 

כוחות יצורים ומקומות משונים 

אבל כשגדלתי דבר אחד מילא את כל העולם 

את. 

אני לא יודע מי את, אבל אני רוצה לפגוש אותך. 

חצי שני? יודע שזו קלישאה שכזו

אבל חתיכה ממני חסרה, ואני לא יכול להפסיק לחפש אותה. 

כי יש בי תקווה כלשהי 

שברגע שאני אמצא אותה 

משהו יראה אחרת

אני ארגיש את שפתה נצמדת לשלי

חומה עוטף את כולי 

יד על צווארה מרגישה את דופק ליבה. 

ואני אדע, שמצאתי.

אני אדע, שהנה בסוף היה בסדר. 

**********

הכותב הינו מסטול, עלול להמחק :) 

 

 

***

כשאני אוחז בצווארך, 

גופך נרפה.

פיך נפתח.

נשימה חלושה.

דופק עדין בעורקייך. 

יד מושטת תופסת בידי,

משדרת את החולשה, 

מוצאת ביטחון.

 

ואני מרגיש,

כמה את אוהבת אותי.

אני יודע,

שאני ממלא את ליבך. 

אני מרגיש, 

כמה את רוצה אותי. 

אני יודע, 

שאת כולך שלי. 

***

שבוע טוב 🙃

***