***
לפעמים, מילים,
פשוט לא מספיקות.
בהמלך השנים,
נבנות חומות,
קמים מחסומים.
ודרכם; המילים,
מתבלבלות,
קופאות,
משתנות,
מתחלפות,
או פשוט לא יוצאות.
ואז באה נגיעה.
יד.
תופסת,
עוטפת.
לוחצת,
ממוטטת.
עוקפת,
את כל חומות.
את כל המחסומים.
אוחזת בצווארה,
אך שובה את ליבה.
ולראותה כך נמסה,
מתמסרת כל כולה.
הופכת; מאסירה של מוחה,
לאחת, ליפה שלך.
***
אינטימיות שאין כמותה, להחזיק את נשמתה בכף ידי.
***
ערב טוב, סוטים יפים שכמותכם. :)
***
בין כל החששות,
עם כל הבעיות;
בתוך כל הדאגות.
כל מה שאני מסוגל לחשוב עליו,
הן שפתייך המתוקות.
ולא הן לא צמודות לשלי עכשיו?
***
עברו חודשיים מאז שנפרדנו.
כמעט נתתי לעצמי להתאהב,
לרגע האמנתי שזה אפשרי,
לרגע חשבתי שזה יעבוד.
ועכשיו, אחרי חודשיים בלי מילה,
הפצצה.
היא עדיין חושבת עלי.
ומה אני רוצה?
מצד אחד, לא רוצה שישחקו לי בלב, לא יודע מה היא רוצה באמת, ואני לא מסוגל לעמוד בניסויים.
מצד שני? אני מת לטעום אותה שוב. להרגיש אותה רועדת בין אצבעותי, לנשק את שפתייה עד שיכאבו לי הפנים.
***
למה לוקח לפצעים כלכך הרבה זמן להגליד, אם הם יכולים להפתח ב2 שניות?
***
