צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חושב למרחקים ארוכים

מנסה לתפוס מחשבות, לפעמים מצליח, לפעמים פחות.

(תמונות לא שלי אלא אם צוין אחרת)
לפני שנה. 16 ביוני 2020, 0:02

**********

אין לי חשק לגמור. 

כבר תקופה. 

דיכאון שהפחית את החשק

נוגדי דיכאון שהשמידו אותו לחלוטין 

החלפה שלהן שריתקה אותי למיטה. 

לא חסרות סיבות. 

אבל, בצורה שבעיניי קצת מוזרה, 

החשק ההפוך לא נעלם. 

הוא רק התעצם. 

אני מוצא את עצמי מפנטז,

פנטזיות ספק מיניות ספק רגשיות. 

פנטזיות על אורגזמות משוגעות

גלים של גניחות ואנחות. 

חום שעולה. 

דופק מאיץ. 

נשימה כבדה. 

רטיבות גועשת. 

טעמה שמתפוצץ לי בפה, 

שריריה שרוטטים מתחת ללשוני, 

עורה משנה צבעים בתגובה למכות מדויקות. 

לראותה נדרכת, קופצת, נעה ומתפתלת. 

מוחה מתרוקן מהכל ומתמלא עונג צרוף.

האושר שמציף אותי, חיוך שלא יורד מהפנים. 

אני לא חושב שיש רגע בחיים שבו אני מרגיש טוב יותר. 

 

"אני שמח שנהנית קטנה שלי, אני מקווה שאת מוכנה לעוד."

**********

 

 

לפני שנה. 14 ביוני 2020, 3:13

**********

אדם חולמני 

חי בדמיון 

המציאות, המלצה בלבד. 

בכל רגע פנוי, שוקע לעצמי 

לתוך עולמות שלמים 

פעם הם כללו המון מדע בדיוני 

כוחות יצורים ומקומות משונים 

אבל כשגדלתי דבר אחד מילא את כל העולם 

את. 

אני לא יודע מי את, אבל אני רוצה לפגוש אותך. 

חצי שני? יודע שזו קלישאה שכזו

אבל חתיכה ממני חסרה, ואני לא יכול להפסיק לחפש אותה. 

כי יש בי תקווה כלשהי 

שברגע שאני אמצא אותה 

משהו יראה אחרת

אני ארגיש את שפתה נצמדת לשלי

חומה עוטף את כולי 

יד על צווארה מרגישה את דופק ליבה. 

ואני אדע, שמצאתי.

אני אדע, שהנה בסוף היה בסדר. 

**********

הכותב הינו מסטול, עלול להמחק :) 

 

 

לפני שנה. 16 בנוב׳ 2019, 19:40

***

כשאני אוחז בצווארך, 

גופך נרפה.

פיך נפתח.

נשימה חלושה.

דופק עדין בעורקייך. 

יד מושטת תופסת בידי,

משדרת את החולשה, 

מוצאת ביטחון.

 

ואני מרגיש,

כמה את אוהבת אותי.

אני יודע,

שאני ממלא את ליבך. 

אני מרגיש, 

כמה את רוצה אותי. 

אני יודע, 

שאת כולך שלי. 

***

שבוע טוב 🙃

***

 

לפני שנה. 11 בנוב׳ 2019, 20:14

 

***

לפעמים, מילים, 

פשוט לא מספיקות. 

בהמלך השנים,

נבנות חומות,

קמים מחסומים.

ודרכם; המילים, 

מתבלבלות,

קופאות,

משתנות,

מתחלפות,

או פשוט לא יוצאות. 

 

ואז באה נגיעה. 

יד. 

תופסת, 

עוטפת. 

לוחצת, 

ממוטטת. 

עוקפת,

את כל חומות.

את כל המחסומים. 

אוחזת בצווארה, 

אך שובה את ליבה. 

ולראותה כך נמסה, 

מתמסרת כל כולה. 

הופכת; מאסירה של מוחה, 

לאחת, ליפה שלך.

 

***

 

אינטימיות שאין כמותה, להחזיק את נשמתה בכף ידי. 

***

 

ערב טוב, סוטים יפים שכמותכם. :)

לפני שנה. 30 באוק׳ 2019, 17:41

 

***

בין כל החששות,

עם כל הבעיות;

בתוך כל הדאגות.

כל מה שאני מסוגל לחשוב עליו,

הן שפתייך המתוקות. 

ולא הן לא צמודות לשלי עכשיו? 

***

 

 

 

עברו חודשיים מאז שנפרדנו. 

כמעט נתתי לעצמי להתאהב, 

לרגע האמנתי שזה אפשרי, 

לרגע חשבתי שזה יעבוד. 

ועכשיו, אחרי חודשיים בלי מילה, 

הפצצה. 

היא עדיין חושבת עלי. 

ומה אני רוצה? 

מצד אחד, לא רוצה שישחקו לי בלב, לא יודע מה היא רוצה באמת, ואני לא מסוגל לעמוד בניסויים. 

מצד שני? אני מת לטעום אותה שוב. להרגיש אותה רועדת בין אצבעותי, לנשק את שפתייה עד שיכאבו לי הפנים. 

***

 

 

למה לוקח לפצעים כלכך הרבה זמן להגליד, אם הם יכולים להפתח ב2 שניות? 

 

 

***

 

לפני שנה. 5 באוק׳ 2019, 23:43

***

כמה שאת יפה. 

מכורבלת, מסובבת, מסובכת,

בשמיכה רכה בליל חורף קריר. 

חלק מעורך הבהיר חשוף, 

בוהק באור הירח שבוקע מהחלון בקצה החדר. 

פנייך רגועות כלכך, 

כאילו אין אפילו חצי דאגה בחיים. 

ואני יושב בפינה של החדר, מביט בך.  

כמה שאת יפה.

 

עניים נפקחות ובמיטה, 

רק שמיכת חורף קרה,

מכורבלת, מסובבת, מסובכת.

ואני קם ומתחיל ללכת. 

וכשאני מגיע למיטה, עיניי נעצמות שוב. 

ובמקום להיכנס אל שמיכה קרה,

אני מתכרבל, מסתובב, מסתבך,

באישה כה יפה.  

***

לפני שנה. 1 באוק׳ 2019, 21:57

 

 

***

and as i fall asleep,

I think about your lips. 

pressed against mine, 

draining all the pain from inside. 

feeding my hungry soul, 

with the love i need to once again feel whole.

***

לפעמים נשיקה טובה יכולה להיות יותר טובה מכל הסקס שבעולם. 

 

***

 

 

לפני שנתיים. 16 בספט׳ 2019, 18:01

***
געי בי. 

העבירי יד על פניי,

נשקי את שפתיי. 

אחזי במותני, 

שחקי בשערי. 

עטפי את גופי, 

כלאי את ליבי. 

קחי את נשמתי, 

תאהבני.

ואני אהיה שלך לעד. 

***

not my gif

***

ערב טוב 🙂

לפני שנתיים. 11 בספט׳ 2019, 18:22

***

את עומדת מלפני, מדברת על הא ודא. 

עיניים גדולות ונוצצות.

מילה אחת שלי - ושתיקה.

לחיים מסמיקות ועיניים שבריריות

כלכך קטנה ופגיעה. 

בדיוק הרגע בשבילי לעטוף אותך בביטחון שלי. 

נשיקה אחת והסומק עובר.

נשיקה שנייה, והחום עולה.. 

***

מעולם לא התחברתי לקונספט של השפלה,

יש בה אלמנט פוגע ומרסק, מצלק ומקטין.

זו אינה מטרתה של השליטה בעיניי. 

שליטה באה ממקום של בניה, של דחיפה קדימה; של חיבור נדיר ויוצא דופן. 

וכאן באה המבוכה. 

מילה אחת במקום יכולה לעשות המון, להביא את הנשלט למקום שברירי של חשיפה ופגיעות מוחלטת. 

ואז נפתח החלון ללב שלה. המילים הבאות יגיעו ישירות אליו, ולך יש את הבחירה מה לעשות איתן: 

האם לחזק או לשבור. 

אחד יביא לחיבור חזק שאין כמותו,

השני יביא לצער וכאב.

רק תבחר. 

***

כמה יפה הוא החיבור.

***

לפני שנתיים. 6 בספט׳ 2019, 18:03

אין עינוי גדול מזה, 

להיות כלכך קרוב, אך גם כלכך רחוק. 

כי מכל השפתיים שיש בעולם, 

דקות

עבות 

וורודות 

אדומות 

רכות 

נוקשות 

אני רוצה רק את שלך.