***
לפעמים, מילים,
פשוט לא מספיקות.
בהמלך השנים,
נבנות חומות,
קמים מחסומים.
ודרכם; המילים,
מתבלבלות,
קופאות,
משתנות,
מתחלפות,
או פשוט לא יוצאות.
ואז באה נגיעה.
יד.
תופסת,
עוטפת.
לוחצת,
ממוטטת.
עוקפת,
את כל חומות.
את כל המחסומים.
אוחזת בצווארה,
אך שובה את ליבה.
ולראותה כך נמסה,
מתמסרת כל כולה.
הופכת; מאסירה של מוחה,
לאחת, ליפה שלך.
***
אינטימיות שאין כמותה, להחזיק את נשמתה בכף ידי.
***
ערב טוב, סוטים יפים שכמותכם. :)