מתים רק פעם אחת…

אסוף או פזור

יפה לך פזור 
יותר יפה לך 
אסוף ומתוח 
ביד הנכונה 

כמה נמוך את יכולה 

עומדת מתוחה גב מקומר 
יד על הצוואר 
אצבעות מטיילות מלמדות מרגישות
את עור הברווז 
מלמעלה עד למטה 
והראש עמוק בשקע הצוואר 

כמה נמוך את יכולה 

יושבת על הכיסא יד מובילה מחזיקה את השיער 
אצבעות מטיילות על הצוואר

על קצה המיטה ידיים מחזיקות חזק חזק את הראש את הצוואר 
ואת סופגת עד הקצה עד שנגמר האוויר ואת רוצה אוויר וכמה שיותר  

כמה נמוך את יכולה 

ידיים קדימה  נשענות 
מכופפת מקבלת
מכילה כל מהלומה

סופגת כל חדירה 

כמה נמוך את יכולה 

על הברכים עם כרית בלי כרית זה לא משנה  
ומבט אחד של …
ממלמלת לוחשת אומרת אל אל תפסיק  לעולמים  

כמה נמוך את יכולה  

על ארבע על שש 
מקדימה וגם מאחור  
והידיים עליך בכל פינה בכל פיסה 
מציירות מפסלות את גן התענוגות 
היידים אינן משקרות 

כמה נמוך את יכולה 

מגיע הרגע שאת זוחלת עד אליו 
לפינה שלך 
מתכרבלת עמוק עמוק 

ובשניה הנכונה 
מתהפכת כן כן 
מתהפכת על הגב 
רגליים לרווחה מפוסקות
כמו כלבה טובה 
עם מבט אחד זוהר  
רוצה את היד 
את היד שתספר סיפור 
לפני השינה 
סיפור אחד אחרון 

כמה נמוך את יכולה 

לרדת 

שחור קצר ומר 

🔥🔥🔥

הקטע שלי הוא שליטה

קצת אחרת, ניסיון  רב שנים ולא רב נשים 

יחי האבדל הקטן  

כן כן  שולט שליט אדון דאדי מאסטר סאדיסט בול ושאר ירקות. 

כבר הפסקתי לספור 😜

היי כבודם במקומם מונח

הייתי שם בעבר 

שמות כאלה ואחרים ולא יותר 

ואני מי אני כיום

בנאדם של כבוד ורק אחר כך שליטה  עם פניה

למי שרוצה ויש בה רצון מתוך מחשבה עמוקה

לגלות לחשוף את הנשמה

את מה שמסתתר עמוק שם בפנים 

אופס נפרצה החומה הראשונה 

כן כן אמיתי בן העשור הרביעי נכנס לחמישי 😉

ועדין לא בא בימים

לבן חזה אפור שיער סימני הזמן 

יד ביד מעל החומה השניה נדלג 

קל אה 😜

ועכשיו מספר שאלות מצידי

זוכרת מה הבחירה 

חגורה, כף יד, קיין או ענף יבש שפגש את ישבנך הצחור

זוכרת כמה עמוק היד נכנסה לחקור את עמקי  נשמתך 

זוכרת את הכאב והעונג שלך כשאותו פגשת  

זוכרת את הנשימה שנעלמה כשהיד  על הצוואר לחצה 

רק שכל אלה לא באמת נחשבים 

כמו המבט של הרגע שבו את מתענגת מגיעה לרגע המיוחד    

שמש חול רוח וים

סוף של לילה
דמדומים
התחלה של יום
שקט רועש מסביב
התעוררות לידה מחדש

פגישה שהתבטלה
חלונות פתוחים
מין דחףשכזה...
משטח מחוספס
במעלה הפיתולים

בלב ההר הפועם

"המבצר האחרון"

יושב נושם
מקבל סופג מרגיש
את מה שמסביב

You know the safe word
Just tell me you want

Give it up, do as i say
Give it up and let me have my way

I will give you what you crave

I will touch you and set you free

I will hit you like a cargo train

I will give you what you need

I will teach you how to breathe

הרגע בו יד ביד לתוך הלהבה
הרגע בו אף פעם לא תוכלי להיות אותו הדבר

Put your hand in my hand
Give it up and let me have my way

שחור מבושל ומר
בלב ההר הפועם
הר הכרמל
"המבצר האחרון"

גניבה לאור יום בקטנה 😈😉😈

מצד אחד
יש בי חלק רדום שעכשיו התעורר, 
ורוצה מאוד להמשיך לשחק.

מצד שני, החלק היותר נורמלי  שבי,
יותר נכון מה שנשאר ממנו,

היה רוצה לסיים את הדו קרב  
הקטן שלנו כאן ועכשיו.

מה שהיה, היה 
מה שנעשה, נעשה.

אחרי הכל, שנינו יכולים להיבנות מחדש.

הקולות הנהמות היללות שהיא מפיקה
מהידיים האצבעות הנכונות 

עמוק בפנים מוסיקה צלילים שחודרים,

מתרוממת לסרוגין. מסתכלת, מתבוננת

מתיקות  של החיים.

מניחה את הראש בשקע הצוואר,
לא מהססת עוד, עוד…
אל, אל תפסיק…

שקט, דממה.
משב אוויר חם חומר מכף היד הגדולה 
פעימות התוף הקטן  מסמן.
תוהה, שילוב התוף הקטן פריטה על מיתר 
 
נגיעה, בכי. עצבים חשופים למגע.
מיתרים משתוקקים לפריטה של היד האצבעות . 

צליל, תו . ועוד  נשימה שהשתחררה.
ייבבה עולה גועשת מתפרצת.

קלסיקה ישראלית  במיטבה 
על כל גווניה של קשת  הצבעים הצלילים   

צלילים שנשמרים נחרטים עמוק בזכרון
העיניים אומרות הכל. 
 

בוקר אור 

שחור קצר ומר 

הר הקללה

הר הברכה

ההחלטה היא שלכם 

את שלי בחרתי 

הר הברכה 

חזרה 

לשחור מבושל ומר

העמק פרוש לרגלי 

שמש צורבת 

רוח מהרי  כרמל 

הטבע בגדולתו

אני את שלי בחרתי 

הר הברכה 

ואתם..

לא מפסיק להתנגן מרגע הנחיתה

ספיק אפ, דה לנגוויג' אוף דה היברומאן,

חזרה 

שחור קצר ומר 

Last night

Last ristretto

Last run in the rain

Last ristretto.  Yes, twice in a short time😜😉

Last but not the end

See you until the next time

Back to

Black short and bitter

ספיק אפ דה לנגוויג' אוף דה היברומאן.

Last night.

אמסטרדם

here I come 

ריחות טעמים

שונים אחרים

ristretto espresso

כמה חסר 

שחור חזק ומר 

🔥🔥🔥🔥

״ תקשיב אתה צריך לקחת החלטה בנושא

תמשיך, תגמור את מה שעוד נשאר.

מה רע בהליכה״

אומר לעצמי בתוך עצמי 

באמא שלך…

מה נסגר…

עמוק בפנים נקרע

🤣🤣🤣🤣🤣

צחוק צחוק היי הבחור צודק

בדיוק לפני חצי שנה

יצאתי…

opera house

to …

שש ק״מ

של ריצה מענה עם סופ של הנאה

כל צעד כל בלימה

הכאב אוח הכאב

מחט אחת גדולה  עמוק בבשר

נושך שפתים

בקילומטר הרביעי

נשימות עמוקות.

כמה טוב שהם חזרו

אנדורפינים מתפרצים ואיתם סרוטונין ודופמין מצטרפים

הכאב נעלם מתפוגג מתחלף

בטירוף של חושים

המון זמן מאז הפעם האחרונה

תר מתבונן בוחן

פיסות עור צחורות

אחר הקאנבס המושלם

ל י צ י ר ה

ביד חופשיה

יד גדולה מלטפת

קשת של צבעים

חמים לוהטים

להבה יורקת  אש

קולות מתמסרים

מבט מזוגג של הכנעה של נתינה

כמה תמימות או שלא

פיסות העור הצחורות

כמה עמוק מסתתר בפנים

הקול שרוצה בכל שפה שרק רוצה חושק לפרוץ

One keys אליו מצפה

“What would you like to order sir”

One Ristretto and  a glass of sparkling water

Today at Zurich lake  morning hours

שחור קצר ומר 

I just arrived
Who’s in town ?

Black short and bitter😉