לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתים רק פעם אחת…

לפני שנתיים. 11 בספטמבר 2022 בשעה 18:27

״ תקשיב אתה צריך לקחת החלטה בנושא

תמשיך, תגמור את מה שעוד נשאר.

מה רע בהליכה״

אומר לעצמי בתוך עצמי 

באמא שלך…

מה נסגר…

עמוק בפנים נקרע

🤣🤣🤣🤣🤣

 


צחוק צחוק היי הבחור צודק

בדיוק לפני חצי שנה

 

 

יצאתי…

opera house

to …

שש ק״מ

של ריצה מענה עם סופ של הנאה

כל צעד כל בלימה

הכאב אוח הכאב

מחט אחת גדולה  עמוק בבשר

נושך שפתים

בקילומטר הרביעי

נשימות עמוקות.

 

כמה טוב שהם חזרו

אנדורפינים מתפרצים ואיתם סרוטונין ודופמין מצטרפים

הכאב נעלם מתפוגג מתחלף

בטירוף של חושים

המון זמן מאז הפעם האחרונה

 

תר מתבונן בוחן

פיסות עור צחורות

אחר הקאנבס המושלם

 

ל י צ י ר ה

ביד חופשיה

יד גדולה מלטפת

קשת של צבעים

חמים לוהטים

להבה יורקת  אש

קולות מתמסרים

מבט מזוגג של הכנעה של נתינה

 

כמה תמימות או שלא

פיסות העור הצחורות

 

כמה עמוק מסתתר בפנים

הקול שרוצה בכל שפה שרק רוצה חושק לפרוץ

One keys אליו מצפה

 

“What would you like to order sir”

One Ristretto and  a glass of sparkling water

 


Today at Zurich lake  morning hours

 

שחור קצר ומר 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י