עבר, הווה, עתיד
התחושה שמישהו צופה, קורא מעל, מעבר לכתף. התחושה שמישהו ללא שום בושה אישור או הזמנה נכנס ופשוט נמצא שם.
כשיושבים עומדים מחכים במקום ציבורי או בתור לקצבייה כן כן אחרי בוקר מוקדם של קצר קורע וקולע הרעב התעורר לשיניים ובשר.
אז כן חזרה לתחושה של עיניים מעבר לכתף. הרגשה של גירוד בעורף, חצי מבט חצי סיבוב.
מביט לעבר המבט. עיניים מופתעות וצוואר מאדים,
וואו, עוצר את עצמי תירגע, אומנם צוואר מפתה וזוג עיניים שרצות מחפשות נקודה עגינה חדשה.
אני: "רק תמונה של שווארמה ללא הוראות הכנה ועדין נראה טעים" חיוך קטן מנסה לתפוס את המבט שלה.
היא: "אה הא. סליחה לא הבנתי" יד על הצוואר מנסה להסתיר את המבוכה. מקרב את הנייד מגדיל את התמונה, לאט לאט הכותרת "ארוחת שבת" ושם האתר "הכלוב" נעלמים ורק התמונה הגדולה פרוסה לראווה
הקצב : כן חביבי מה בשבילך😁
בדרך חזרה הרעב מתגבר לשיניים...
ויד על הצוואר
נשאר להדליק את🔥
שחור קצר מר 🔥🔥🔥
