דימיון וזיכרון כרוכים קשורים זה בזה
קשר בל יינתק, תחזיות לעתיד.
באחת מהנקודות השולטות על העמק , עצים ריח הגשם באוויר, כבישים מפותלים
שעת צהרים מזג אוויר שהתחרפן מיום של ״אוף חורף וגשמים״ מתחיל בדשדוש מתגבר לתופעת טבע עוצמתית של שמיים מתענגים בצבעים כהים ואפורים מלאים ברקים, תחושה של חופש ואימה מענגת.
יושבים. נוגעים, מדברים. וגדולים למעלה מרשימים אפורים ושחורים צוחקים ולא מפסיקים.
״הגשם רק מתגבר ולא הולך להיפסק בקרוב״
מסתכל לעברה מבט של פספוס אכזבה.
הדקות עוברות …
טריקה של דלת, קול נהמת המנוע. סעי אחרי.
פיתולי הכביש ירידה מההר.
זוג פנסים מאירים מסמנים אותה.
כביש 60 באמצע הדרך אל מול נוף ההר הגדול
חדר, דלת נפתחת חלל מודרני מעוצב, ריהוט מנימליסטי צבעים ניטרליים. החדר מיטה זוגית טלוויזיה חכמה שולחן כתיבה.
לא הסביבה הטבעית שלך .
לא הסביבה הטבעית שלי.
חדש לך. חדש לי. המקום
מקום אחר של היום יום.
מקום לא דומה למקום שלנו, מקום שאפשר לגנוח לבכות לצעוק בקולי קולות, רק כי אפשר ואף אחד לא שומע יבוא לראות ולשאול שאלות.
ובין לבין אפשר פשוט לשבת, להרגע להסתכל על העמק הירוק והיצירה שמתהווה מולי.
אבל...
החדר חם ונעים.
מכירה את הרגע הזה?
את עצמך שוכבת על הגב
ראש בין הרגלים חש את הלב הדופק שבך
חום גוף לוהט
ולשון שמכירה אותך בדיוק ובקצב הנכון
צוואר, פיטמה, מסביב ועל הדגדגן.
שנים מתמזגים כמו אש ולהבה.
הידיים עוברות בין שדייך, צובטות את הפטמות
חדירה של אצבעות גירוי עמוק לשון יניקה נשיכה שמעיפה
מקמרת את הגב, מתפתלת, מתנשמת מתנשפת
עיניים נוצצות, ראש לאחור פנימה אל הכרית
תופסת חזק את הסדינים הלבנים
מתקרבת לשיא. יניקה של שפתיים לשון רצה מצליפה ולא מרפה.
מנסה להכיל עננים גדולים משתוללים ברקים רעמים מבפנים.
מתקרבת לשיא.
לא יכולה יותר להשאיר את הרגליים מפוסקות סוגרת אותן על הראש, מצמידה ידים רוצה עוד ועוד
מכווצת מותחת את הגוף מרגישה את הפיצוץ .
בדיוק ברגע הזה
נגיעה אחרונה בדגדגן
מפסק את רגליך בכוח
עולה וחודר אותך בכוח, מרגישה אותי בכל נעיצה
רכבת משא ללא בלמים וקולות חריקה
לוקח ממך את האוויר בנשיקה.
זקוף, נוקשה ולא עוצר
ואת משתוללת מתחתי
רגע לפני שהדלת נסגרת
ספרי לי באיזה חלק מהזמן שלנו
מסעי אחרי…
הרגשת שאת בשליטה
עבר, הווה, עתיד
דימיון וזיכרון כרוכים קשורים זה בזה
קשר בל יינתק
להלן התחזית לעתיד
שחור קצר ומר 🔥🔥🔥
