מתים רק פעם אחת…

היא שואלת אותי בלי בושה. 

״אתה אוהב יותר  את המוח או את הגוף שלי ?״

לוקח את הזמן מתענג על עוד מבט חושב לדקה, זה לא משהו שאני עושה ברגיל.

 רק שהיא חדה מדוייקת, כנה. ישירה.

זה לא פייר לשאול זה כמו לשאול את מי מהילדים שלך אתה אוהב יותר.

והאמת התאהבתי במוח שלך התמכרתי לגוף שלך .

והיא אם חיוך על הפנים.

תחייכי כל הזמן תמיד, לא להפסיק.

והיא מחייכת כאילו היא גאה בעצמה.

 כמו אחת שיודעת משהו שאני לא יודע.

ואז עונה לי 

התשובה הנכונה הייתה , 

הנשמה ..

וזה מי שהיא ,חכמה, חדה,יפה, אישה 

והיא צעד אחד קדימה..

שמה אותי על הקצה.

עד ש…

״את יודעת מה הכי חשוב?״ שאלתי אותה,

היא הפנתה אליי מבט מהוסס,
״להבין כשאתה טועה ולקחת אחריות על זה, עשית את זה פעם?״ עניתי, ולגמתי מהקפה שלי.

דברים שצומחים להם בשקט

כשאת חולקת את פיסת הכוח הקטנה שבך.

סימנים  נסתרים  על העור שלך

שם בשקט צומחת לה המהות שבך שמחכה.. 

חיבור מושלם לייצר שבי.

עבר הווה עתיד 

 שחור קצר ומר 🔥🔥🔥

probably see you on Tuesday