מתים רק פעם אחת…

בהתחלה, הן עולות, צצות מציצות ומטרידות,

אך באורך פלא הן נעלמות, מתחלפות בגל של שקט.

אין יותר תהיות יש את השקט הזה שעולה, מתפשט וכובש.

שקט של רוח קרירה מלטפת, הצלילים הרכים בנשימה, וטיפת הזיעה שצורבות בעין.

הטבע מסביב, המרחב הפנימי מתרוקן ומנקה בכל צעד.

זהחיבור של שלווה ושקט פנימי,

עד הרגע של החזרה אל הפינה השקטה של אחרי ריצה ומקלחת קרה. זה רגע של שלווה.

הגוף נושם והלב מתחיל לנגן.

תחושת סיכום חיבור מחדש. זמן שבו המחשבות מתבהרות מתמקדות בדברים הפשוטים.

התחלה של יום בוקר חדש.

שבוע מאז הריצה האחרונה.

שחור קצר ומר 🔥🔥🔥