תחילת דמדומים בשמיים, נעים, קריר, אוויר ממוחזר.
אין כמו ריצת בוקר בהתחלה של סתיו.
לא שקט לי היום בפנים רעשים, נשיכות, צעקות, שריטות, אש, שריפה, להבה.
חייב להעיר את הגוף והנפש איתו לפני שיוצא אל היום.
חייב את השקט שלי ליום, לבוקר חדש.
ניחוח של אדמה לחה ורטובה, בדיוק במידה.
יוצא, מתחיל את הריצה, הצעדים מהדהדים בשקט של השעה.
הלילה, בשאריות כוחותיו, תלוי באוויר,
חלקים אחרונים של חושך נלחמים בצבעים חמים ואדומים של האור שנבנה.
הגוף מתמזג עם הקצב, כל צעד הוא גירוי, כישוף של שקט לנשמה.
דופק עולה במרווחים של נשימות, חיבור עמוק עם הסביבה.
הנשימה והתחושה מתחברים לסימפוניה של חיים.
המתח, ההתרגשות, פועלים. מרגיש את זה בעור בגוף.
התשוקה לריצה לעליה משתקפת בכל פינה, כל נשימה שחודרת עם האוויר הקר, תחושת חיות פראית.
הקור, ביחד עם הרעשים, יותר מתמיד הם שם, לא עוזבים. יש כאן משהו נוסף.
תאווה שמחופשת לחופש, מגע קל, מרגיש הפיטמה נושאת את סימן ההתעוררות.
הגירוי, המגע רטט עדין, תחושה מתוחה שמורגשת מתחת לעור' הקרירות הזדקרות.
מין פיצוץ של אנרגיה שמזכירה ברק מכת חשמל קטנה.
כל צעד מחדד את המגע, הריכוז הולך שם לפיטמה.
החיבור בין הגוף לסביבה מתחדד, כל מגע מספק תגובה מיידית.
קשה זקורה, מתמכר למגע, לנגיעה.בסיום הריצה, תחושה של רגיעה, שקט לא שלם.
הזיעה שנופלת על העור מחדדת יותר את המגע של הפיטמה.שולח יד, נוגע, מלטף.
בשבריר שניה, צובט חזק, מושך חזק, חייתי, פראי.
אחחח הקול שיוצא זה כואב, זה משחרר. הרגע הזה בין התחושות לחומרים,
מרגש, מסקרן, קצת מפחיד. האנרגיה הזאת היא ריקוד בין שני אנשים של כוח, ואחריות.
החיבור בין הגוף לבין הסביבה מתחדד, השקט עולה, מטפס. לחיצה, תפיסה, צביטה חזקה, משיכה חזקה.
כל מגע מספק תגובה מיידית.
החיוך מתפשט, השקט הנעלם חזר בגדול. זמן לעצמי, זמן למקלחת קרה.
שחור קצר ומר🔥🔥🔥