את חייבת להודות.
השדיים שלך הרגישו כאילו הם עולים באש, הכוס שלך היה כל כך רגיש שזה גרם לך להירתע בכל תזוזה,
והחדירה הבוערת בישבן גרמה לך להתפתל כמעט ללא הרף.
ולמרות כל זאת, הבטן התמלאה בתחושה של גחלים לוחשות בשדה קוצים, נקודה חמה שתגדל עד שתהפוך ללהבה, סופת חשמל שתביא אותה לאורגזמה עוצמתית אינסופית.
לא אומר שאת חובבת כאב כואב.
אבל הדרך המצב הסיטואציה, הסיכון בחשיפה, הידיעה הכניעה ההתמסרות, כל זה מרגיש נכון והידיעה שאת באמת עושה את זה מעוררת את הייצר לנשום.
הידיעה מה צפוי בהמשך. הידיעה שאת מנסה להרגיע את עצמך במסגרת זמן.
הולכת לשירותים כל שעה בדיוק בשעה, כפתורי חולצה משיכה אחת מהירה.
על הוו דלת תא השירותים תולה, ואחריה במהירות את מכנס הבד המתרחב.
משפילה מבט אל גופך לבוש התחתונים והחזייה. השדיים מעט מעוכים.
החוטיני הקטנטן, נמשך חזק מאוד לתוך הכוס, מה שגורם לשפתיים לבלוט החוצה משני צידי פיסת הבד.
יוצאי הדופן הם המהדקים הקטנים, אלו שאיתם ניתן להחזיק קבוצה של מסמכים, ועכשיו כשהם מחוברים לשפתי הכוס שלך, והגומיות שמשכו את שפתי הכוס למטה לנקודת החיבור אל גרביים גבוהות בירכיים.
אחרי זה שום דבר לא נראה חריג.
גומיות המשרד מלופפות על הפטמות וסרט החבלה מודבק לחלק הפנימי של החזייה ולתחתונים, חופר בתוך הבשר הרגיש. את הפטמות הבוערות. את הדגדגן הנפוח, חשוף נתלש על ידי המהדקים, להרגיש את בסיס הפלאג בולט מהחור, ואת החלק הרחב מותח את הבשר הרך של החור לכאב מחדש, מתרגל לתחת הריק.
מנסה להתרגל להסתגל לחלל הריק שנוצר.
הצעד הנוסף. משיכה של תחתוני החוטיני למעלה, משיכה חזקה של סרט החבלה, כל שעה עגולה לשירותים וחזרה, ועכשיו הגיע הזמן לעשות זאת שוב מחדש.
עבר, הווה, עתיד...
שחור קצר ומר 🔥🔥🔥