מתים רק פעם אחת…

שתיים שלוש דקות מתחת למים

לא נראים כמו זמן.

יותר ויתור של הרגע.

הגוף עוצר.

הראש משתתק.

הדופק מאט עד שמפסיק לדרוש תשומת לב.

הגוף לומד שפה אחרת.

לא דורש.

פותח מרחב.

מים קרים מספיק כדי לחדד.

צלולים מספיק לוותר על המאמץ.

בין השניות הנשימה מתקצרת ואז נעלמת.

לא מתוך כוח מתוך הסכמה.

הסכמה קצרה להיות חלק מהים,

ולא אורח בהם.

דקות שבהן שום דבר לא חסר ושום דבר לא צריך לקרות,

כדי שהכול יהיה מדויק.

זה לא ירידה לעומק, הפסקה של המאבק.

רגעים קטנים שמחזיקים את השקט.