זה לא מעניין אותי כמה אתה מתחרמן מזה שאני על מדים ועושה מילואים.
אני מגיע הביתה אחרי יום ארוך מדי ומתיש מדי, כשיצאתי השמש בקושי צייצה בעצלנות, כשאני חוזר זה בדרך כלל בזמן הזה שבו מפסיקים להגיד שהשעה היא משהו בלילה ומתחילים להגיד שהשעה היא משהו בבוקר.
במילים אחרות אני מתוערר עייף, הולך לישון עייף וחוזר חלילה. הבעיה היא שזה לא הולך להשתנות אלא רק להחמיר, לפחות לאורך השבוע הקרוב ורוב רובו של שבוע הבא...
אני עושה הרבה מילואים, הרבה יותר מדי אבל אי אפשר להגיד שאני סובל. היות וזה המצב, אני לא מצפה ממך שתחכה לי ער. אתה בהחלט יכול ללכת לישון. אבל, וזה אבל גדול. באחריותך לדאוג לאוכל מוכן במקרר, ככה שכל מה שצריך לעשות זה לחמם ולאכל ולוודא שדברי היומיום מתנהלים בבית כנדרש גם אם אני לא כאן. זה אומר שאתה בהחלט יכול לקחת את חשבונות הטלפון / גז / מים / חשמל או מה שנמצא על השולחן ולשלם. לא צריך לחכות לי שאגיד לך.
אה, ו... כן, אתה לא יכול להחמיץ פנים, כשאני מגיע הביתה באחת בבוקר, שפוך לחלוטין וכל מה שאני רוצה זה לעצום עיניים כשכל מה שאתה רוצה זה סקס עד אור הבוקר.
לילה טוב או בוקר טוב או מה שזה כרגע.