לפני 11 שנים. 16 בנובמבר 2013 בשעה 12:33
אוף, אני חושב לעצמי פעם אחר פעם.
יום חמישי, ערב, רכבת, בדרך הביתה. כל היום אני בטלפונים. ים של משימות שצריך לעשות, בין אם זה בעבודה, במילואים או בחיים.
אני יודע שאני טוב בדברים שאני עושה, אני ראש צוות בעבודה, אני ראש צוות במילואים, אני חבר במספר אגודות כאלו ואחרות.
כן, אני לא מתבייש להגיד שאני עושה דברים ובדרך כלל עושה אותם טוב. טוב מספיק כדי לקבל הערכות מתאימות מכל מי שאפשר.
לפעמים נדמה שכמה שאני לא עושה זה לא מספיק, כולם רוצים לא רק את היד אלא את הזרוע כולה ואת כל הגוף מייד אחריה.
ואז אני מגיע הביתה, וגם כאן צריך להתייחס לזה שממלא את העצמי שלי עם שלו ביחד, מערבב ומגיש לי את זה קר וטעים בדיוק כמו שצריך.
אותו אי אפשר לדחות ליום ראשון.
לילה טוב.
