לפני 5 שנים. יום שישי, 22 במאי 2020 בשעה 15:37
שיום יבוא ואתגעגע לא לחמישי, אלא לראשון,
שתחושת הבדידות כה קרובה לשגעון.
שאפשר לחיות שנים בבית שאינו שלך,
שזה לא קשור בכלל לאם האנשים סביבך אוהבים אותך.
לא ידעתי כמה רע לי עד שהמצב השתפר,
לא האמנתי שהעתיד עבורי יכול להתבהר.
איך לקום בבוקר עם 9 שעונים מעוררים שונים-שלושה מכל בת החדר, יהיה משהו שאתגעגע אליו.
איזה מעצבן זה שהבנתי את זה רק עכשיו.
לא ידעתי שכ''כ אפחד מהימים שלאחר השירות הסדיר.
הייתי חותמת, אבל קבע עבורי זה.. לא רעיון מזהיר.
לפעמים אני לא יודעת מה עדיף, לרצות יותר מדי דברים או לא כלל.
אני מוצפת רעיונות, חלומות, שאיפות ואי אפשר להגשים הכל בכלל.
כל מי שהכרתי נאבק בבחירה בין קריירה משגשגת למערכת יחסים טובה.
רק אני מתלבטת בין אהבה לאהבה.