לפני 5 שנים. יום שני, 4 בינואר 2021 בשעה 18:30
שהראש כואב, הלב דואב ולא נותרה טיפת אנרגיה למחשבות.
שבדיוק מישהו שאני יוצאת איתו מדבר איתי על הקשיים שלו ואני עונה בחצי אוזן כי תכלס אני לא באמת פה.
אני שם איתו, מתגעגעת למה שהיה, ממשיכה להזכיר לעצמי שעכשיו זה מה שיש וזה גם מה שנכון ואמיתי.
בסוף את תתגברי והכי חשוב זה שאת לא תתחרטי.
אני יודעת שזה שורט מבפנים וזה חרא אבל זה מה יש, יותר טוב מכנות עצמית לא יכולתי לבקש.
הבחירה האמיצה בעצמי, כל יום מחדש, תמיד תגבה איתה מחיר מסוים של בדידות בעולם.