הצדדים הדומיננטיים יותר.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שהייתי בדאנג'ן, והמחשבה על זה שיסגדו לי, שיעריצו אותי, שאני אוכל לעשות כרצוני ושמישהו ירצה אותי כמו מטורף.. מה אני אגיד לכן, זה חרמן לי את התחת.
אבל אז נכנסתי לכלוב.
הרגשתי עלובה ומוחפצת, על ידי נשלטים הרבהההה יותר משולבים.
ברור שהשולטים ניסו להחפיץ אותי אבל וואלה, לפחות הם לא העמידו פנים.
הנשלטים שיחקו אותה עאלק מעריצים אבל הרגשתי בדיוק כמו חור קטן ועלוב, כזה ששם כדי להגשים את הפנטזיות העלובות שלהם, הכל במסכת מזדיינת של "את מדהימה".
עאלק.
אז התחלתי לסלוד משולטים, נשלטים, הגדרות.
אחרי כמה זמן היה נשלט אחד חמוד, סקסי, בראש שלי, וואלה שווה רצח, הוא לא אפס גם.
נפגעתי ורק רציתי להתרחק עוד יותר.
דווקא בתור שולטת תמיד הרגשתי יותר פגיעה, לא יכולתי פשוט להתנתק, הייתי שם, הכי שם, לוקחת אחריות על הסיטואציה, מנהלת את הכל, דואגת...
אז שמתי את הלב שלי וירקו לי בפנים.
אז ברחתי.
אבל הפמדום החזיר אותי למקורות.
להיות מוערצת ונשגבת ככה.. זה היה מהמם.
ראיתי את הפנים האמיתיות של הנשלטים, של השולטות, את האותנטיות.. זה היה מהמם ואני נהניתי מכל רגע.
אז תודה לצעצועים החמודים שעשו לי רק טוב שם כי היה לי מדהים.
שוב תודה לאור ודורה המהממות שדאגו לערב מושלם מא' ועד ת'.
ותודה לכל מי שהגיע והפך את הערב הזה לדבר האמיתי, המושלם והאותנטי שהוא.
הולך להיות הרבה יותר כיף עם המלכה במבי מעכשיו.