במסעי עם פוסט טראומה (קצת יותר מסובך מזה, אבל, עזבו אתכם שטויות) יצא לי כבר להכיר את כל מה שאני צריכה לדעת להתמודד.
האם זה אומר שההתמודדות שלי מושלמת?
לא, חוסר ויסות רגשית וחושית הן בנות כלבות ולפעמים כל מה שיש לעשות זה לחיות איתם.
אבל הנה כוחות העל שלי ביחס לשיט שלי:
1. תחושתיות יתר- ברגע שלמדתי להבחין מתי אני מרגישה את הרגשות שלי ומתי אני מרגישה רגשות של אנשים אחרים, הבנתי שאני אשכרה "קוראת מחשבות".
קראו לזה קוראת רגשות, אם אתם חפצים.
אבל אני תמיד יודעת מה אתן מרגישות לגבי מה.
*ט.ל.ח.
2. ברוך השם, העולם שלנו מאד מתקדם היום, וכשיש התקדמות יש כל מיני אנשים "נאורים יתר על המידה" שתמיד נפלא לנצל.
צה''ל זאת הדוגמא הכי טובה.
תמיד חלמתם על פטור מפקודות, שירות נינוח, הקלות בכל תחום אפשרי ואולי אפילו שחרור מיידי?
חדש, מPTSD; לנצל את המצב המנטלי שלי ואת התפרצויות הזעם שלי על מנת להשיג מה שאני רוצה!
"תניחו לה/תנו לה הפסקה/לה מותר/אל תענישו אותה.."
היו דברים ששמעתי על בסיס יומיומי בכל מסגרת שהייתי בה.
(לרוב, באמת היה שם עניין נפשי שדרש טיפול. אבל זה גם נחמד לקבל הקלות בחינם לפעמים.)
3. יכולות משחק- זוכרים שאני קוראת את הרגשות שלכם?
אז זה 1+1 עם לחקות אותם לידי דיוק מופתי!
ומכיוון שאני יכולה לעשות את זה עם כולם אני יכולה לשחק כל דמות (לכל מי שלא מאמינה, אני מוכנה לשלוח הקלטה שלי עושה חיקויים של מגוון דמויות טלוויזיוניות להדגמה).
בנוסף לכך, שקר זה מנגנון השרדות חשוב שפיתחתי יתר על המידה בעקבות הטראומה שחווית.
אז יש לי שקרים בארסנל שאני יכולה להישבע לכם שאתם לעולם לא תפקפקו בהם.
עד כאן לפינתנו ב"כוחות על של פטסד."
בפרק הבא, אנחנו נתעסק באיך מתמודדים עם חוסר ויסות רגשי באמצעות התמכרות קשה לטלפון הנייד ♥️