(בבקשה, כל מי שבטעות חושב שזה עליו, בואו לשאול אותי קודם, כי זה כנראה לא, סבבה?)
אתה יודע למה זה לא עובד בינינו?
אה טוב אם היית יודע שזה לא עובד היית נלחם הרבההההה יותר קשה.
אז יש את החלק שאתה יודע; הקושי שלי בלהרגיש.
להרגיש זה טריגר גדול מזדיין.
אני לא רוצה שיאהבו אותי אבל גם בעצם כן.
אהההההה, לא משנה.
אבל יש את החלק המשמעותי היותר, שהוא הרבה יותר מביך מזה.
שזה שאני לא מסוגלת להתמודד עם שינויים ואתה השתנית.
קצת אירוני שזה בא ממני, אני משתנה כל 4 דקות.
אבל אתה השתנית וזה עשה לי קצר במערכת.
התחלת להרים עליי אף, וזה בלתי נסבל בעיניי.
ואתה אפילו לא רואה את זה, אתה לא רואה את זה שאתה מתייחס אליי אחרת, וזה גורם לי לקצר בראש; אולי שום דבר מזה לא אמיתי? אולי הכל רק בראש שלי?
אבל בארסנל הכלים החשוב שקיבלתי ואני ממשיכה לקבל, אני מבינה שזה לא באמת משנה איפה הרגשות האלה תופסים חלל.
כי לקבל את עצמי זה לא להיאבק ברגשות האלה, זה להכיר בהם, לפתוח בפניהם את הדלת ולהבין שהם מנסים לשמור עליי.
אז אני מרגישה יחס שונה, ואולי אין לזה עובדות קונקרטיות בשטח.
אבל היופי בלקבל את הרגשות שלי, זה לקבל החלטות בעקבותם, במקום לקבל החלטות "נורמליות".
אז קיבלתי החלטה לומר לכם את מה שאתם צריכים לשמוע, כדי להרגיש מוגנת וכדי לבחור בעצמי.
ולך, בחור יקר, הצבתי מרחק, הרבה מרחק.
אני לא מעוניינת יותר באנשים שאני לא מרגישה בטוחה איתם.