לפני 4 שנים. יום חמישי, 7 באפריל 2022 בשעה 8:17
בעודי מרחפת מעל הים הענק, ואיים קטנטנים מוקפים באגמים בהירים, התחלתי לדמוע.
אבל לא הבכי שבור הלב, שאני מכירה כ''כ הרבה זמן; זהו בכי של יופי.
יופי שלא הצלחתי להבין עד כה, על אף שיכולתי לראותו.
הייתי בהרבה מקומות מהממים, אבל לא הרגשתי בהם דבר.
הדיכאון טורף את הדברים האלה בחיתולם.
והנה אני עכשיו, אחרי שנים של עבודה עצמית, של התגברות, של החלמה;
אני סוף סוף זוכה לא רק לראות, אלא להבין, כמה כוח יש ביופי הזה של העולם.
ואחרי המון המון זמן של ייאוש ואדישות, אני כבר לא סתם מפחדת מלמות;
אני פתאום חשבתי לעצמי, כמה נפלא זה שיש לי את הרגע הזה לחיות בו.