מונח שהטביעה הסדרה "קופה ראשית" שאומר "לבנים גזענים נחמדים בהגזמה".
עכשיו לא עליהם (ולפעמים, עלינו) אני רוצה לדבר, אלא בכללי על ההוצאה העצמית שלנו מתוך החרא שאנחנו עושים.
גברים שחושבים שהם מחוץ לפטריארכיה ולדיכוי נשים, אבל אז מתנהגים בצורות פטריארכליות- וואלה, תן לי מיזוגן קקי מודע ולא את החארות האלה.
כי המיזוגן המודע, הוא לפחות יודע.
והוא מראה.
הוא אולי לא ישתנה, אבל לי יהיה מאד ברור מול מי אני עומדת (ולברוח) וגם יש את אלו שזה מדליק אותן אז לבריאות לכן.
אבל המיזוגנים הלא מודעים?
אתם הכי גרועים.
אתם משחקים אותה "נאורים" וגורמים לי להאמין שאתם שותפים, ואז אתם ממשיכים לתת מקום לפטריארכיה.
בין אם זה אשכרה לעשות דברים כמו להקטין אותי, לא לכבד אותי ואת הגבולות שלי, לקבל החלטות בשבילי או אפילו לראות את הפטריארכיה קורית בין החברים שלך ולשתוק.
העיקר אתה לא עושה את זה, אה?
אז לא, אני לא מצפה מכם לשים בנדנה ולצאת למלחמה בכל הגברים בעולם.
זה יהיה נחמד מצידכם אבל אני לא נותנת לכם כ''כ הרבה קרדיט.
אני מבקשת שתפקחו את העיניים ותפסיקו לחשוב שאתם מחוץ לזה.
שנה אחרי מחאת האתיופים, נפקחו עיניי להבין איזו מטומטמת אני- אני התלוננתי על הרכבת בזמן שהחניכות בנות ה14 שלי נאלצו לחוות איומי אקדח משוטר כי הן הגנו על האח הגדול שלהן, שמחה בגלל הגזענות הבלתי נגמרת פה.
אז כן, אני חלק מהגזענות.
הלוואי שלא הייתי, הלוואי שלא היה לי חלק בזה, אבל אני כן.
ואני אעשה מה שאני יכולה כדי להיות שותפה, אבל אני בחיים לא אוציא את עצמי מזה.
מקווה שתקחו השראה נבלות.