יש יותר מדי סיפורים מזעזעים על הורים עם הפרעות נפש שדפקו את הילדים שלהם.
רק עכשיו שמעתי על אמא שהייתה חונקת את הילד שלה מתוך שינה בגלל השיעול שלו.
אף פעם לא רציתי ילדים משלי, אני לא אוהבת ילדים, הם מעצבנים אותי וזה תמיד היה נראה לי כמו טרחה גדולה להיכנס להיריון ולגדל אותם, אפילו נראה לי שזה סיוט בעיניי.
כשקיבלתי את האבחנה שלי כבורדרליין לפני שנה וחצי, זה חתם את העסקה מבחינתי; אני לא נועדתי להביא ילדים לעולם.
יש לי בעיות עצבים, רגישות יתר, חרדה ודיכאון. בשביל לווסת כל אחד מהנ''ל, אני משתמשת בקומבו של נוגדי חרדה, ויטמינים, טיפול פסיכולוגי, כלים מטיפול קבוצתי ו80% מהאנרגיה שלי.
וכשאני לא עושה את כל הרוטינות האלה כמו שצריך, הכול נופל כמו פאקינג ג'נגה.
בנוסף לכל הכלים האלה, המעגל הפנימי שלי מורכב מאנשים סבלניים, עמידים ולא ביקורתיים.
זה חשוב כי אני יכולה להיות מאד חסרת סבלנות ועצבנית, להגיב באימפולסיביות ולעיתים בצורה מאיימת או מעליבה, בלי לרצות לפגוע (ולפעמים עם לרצות לפגוע באותו רגע ולהתחרט על זה אחר כך)
אז זה מאד מאד מאד מאד קריטי שמי שסביבי הרבה פחות יושפע מזה.
זה לא 100% מהזמן וזה נע, אני גם לא 100% רעה וזה משתנה רבות בהתאם לאדם או לסיטואציה.
אבל אני רואה את המחשבות שרצות לי כשאני רואה ילדים, תינוקות ומבוגרים חסרי ישע.
אני רואה איך אני מדברת לכלב שלי, ולפעמים איך אני מושכת אותו בלי להתחשב בכלל ברגשות שלו, וזה בהיר כשמש שאני לא בנויה לטפל ביצור חסר אונים שתלוי בי.
אני היצור חסר האופנים שתלוי בי כרגע, ואין מקום לעוד אחד.
אז לונג סטורי שורט, אני דפוקה ואלימה אפילו, והחלטתי כתוצאה מכך לא להביא ילדים לעולם.
אבל הלחץ עליי להביא ילדים, והצורך של אנשים לערער אותי מההחלטה, מייאש.
אני יודעת שאני לעולם לא אזוז מההחלטה הזו, כי אני לא רק רוצה את ההכי טוב בשבילי, אלא גם רוצה למנוע טראומה עתידית לבנאדם, שאני יודעת שבמקרה הטוב פשוט ייאבק עם הפרעות נפש ובמקרה הרע כנראה יתלה את עצמו מייאוש וכאב.
עם זאת, בגישה הנוכחית, שבה "כן נו את בסוף תביאי ילדים", נולדים ילדים להורים שלא בנויים בשיט להביא אותם, וזה מתסכל.
זה מתסכל אותי כל פעם שאומרים לי את זה, במיוחד אנשים שיודעים על הפרעות הנפש שלי ועל החריפות שהן יכולות להגיע אליה, ועדיין מתעקשים על זה.
אנשים יקרים, זה הזמן לסתום את הפה שלכם.
אל תגידו "נבר סיי נבר" כי זה חרטא, מותר שלאנשים יהיו גבולות שהם יחזיקו בהם לתמיד, וזה לא כזה משנה אם מישהי אומרת שהיא לעולם לא תעשה אנאלי, לעולם לא תרצח בנאדם או לעולם לא תביא ילדים לעולם.
לכולם יש את הלעולם שלהם, את הגבול הברור הזה, שכנראה שיש לו סיפור אמיתי מאחוריו.
אל תערערו אותו, אל תחצו אותו, אל תפקפקו בו.
שתקו ותהנהנו.
אתם לא חכמים כמו שאתם חושבים שאתם.