על הפער בין שליטה להצלפה

יש לי ימים של זלזול עצמי. 

שאני עייפה ולא יכולה לתת את כל כולי כדי להתייחס אליה באופן מוחלט, ואני מרגישה רע עם עצמי. 

אולי אני לא בעלים טובה ללוסי. 

אולי אני בעצמי לא מספיקה. 

האם אני עושה הכול כמו שצריך? כן, חד משמעית. 

מקשיבה למאלף, 4 טיולים ביום (שניים מעל לחצי שעה), אוכל בריא ומזין בנוסף לחטיפים, יש לה מלא צעצועים להעסיק את עצמה בהם. 

היא מקבלת כ''כ הרבה ליטופים ואהבה, גם ממני וגם מהסביבה. 

אני מציבה גבולות חזקים שאני גאה בהם ואני נאמנה אליהם, לא משנה כמה עייפה או עצבנית אני באותו רגע. 

אין בסיס לזלזול הזה, חוץ מהציפייה שלי להיות רובוט מושלם או צוות של 3 אנשים. 

שני דברים מאד רחוקים ממני, בתור נכה מדוכאת. 

אבל אני מנסה, ולרוב, לרוב אני אפילו מאמינה בעצמי שאני עושה עבודה טובה; היום זה לא יום כזה. 

זה בסדר. 

אני מקווה שמחר יהיה יום כזה. דברים טובים יותר קורים כשאני קמה מהמיטה אחרי 8 בבוקר.