וציירתי לי כוכבים, שומעת בפעם האלף את בור ועם הארץ.
ישב מולי גבר שהוא בין חנון לערס, נראה לי שזה משהו בעיניים.
הוא כתב לי בפתק קטן בפלאפון- " אני יכול להתחיל איתך?"
אפשר לסרב להצעה כזו תגידו לי?
הורדתי את האוזניות והוא שאל אותי לפשר הכוכבים.
"זה מה שאני עושה כשמשעמם לי ואין לי כוח להיות בפלאפון יותר."
הוא גיחך.
"למה דווקא כוכבים?"
"אפשר לצייר אותם בקו אחד, אחד אחד הם מכוערים ועקומים אבל כששמים את כולם ביחד זה יפה משום מה."
אני מציירת כוכבים כבר שנתיים, אני לא חושבת שהייתי שורדת את הטירונות בלי זה, בעיקר כי אין לי שום יכולת ציור שמתעלה על ילדה בת ארבע שמציירת איש מקל עם שמלה ורושמת למעלה *אני*.
לפחות את שלה תולים על המקרר.
כמובן שהוא היה מעצבן והתחיל איתי 5 דקות לפני שהוא היה צריך לרדת.
ממש בטוחה שהוא עשה את זה בכוונה.
אז נתתי לו את המספר שלי וקרה דבר מדהים- הוא שלח לי הודעה מיד כשהוא ירד.
כבר לא מחכים יותר 3 ימים? תודה לאל החוק הזה מיותר.
דיברנו קצת, לא משהו עמוק או מעניין.
ואז הוא נעלם.
אני ממש שונאת שאנשים עושים דברים ללא סיבה, זה בזבוז קיצוני של הזמן והיכולת הרגשית שלי להתמודד עם אנשים.
היה עוד בחור כזה, שהתחיל איתי, סינן 4 חודשים וכנראה חזר כשהיה חרמן.
אמרתי לו לחכות עד אוגוסט.
נזכרתי לשלוח לו הודעה רק בספטמבר.
לא נורא, שיחכה.
הוא לא היה כזה חתיך בכל מקרה.